A few משניות in chapter 5 of מסכת תרומות discuss טמא wheat kernels that got mixed with טהור ones that never became מוכשרים לקבל טומאה. They say that, to avoid making the טהור ones טמא, we do one of the following with the mixture:
יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פרות או יתחלקו לעסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה
They shall be eaten as נקודים, or as roasted kernels, or kneaded with fruit juice, or divided into loaves such that there is not an egg's volume in one place.
(Roasted kernels don't get wet, so won't be מוכשרים; fruit juice isn't מכשיר; and less than an egg's volume won't make anything טמא.)
The רמב״ם (on the first משנה, in the יכין ובועז editions) says "נקודים" means
הוא שיעשנה ככרות קטנות תהיה כל אחת כחצי ביצה וכן אמרו בגמרא ואין הכוונה שילוש אותה כולה ויעשה ממנה ככרות קטנות כחצי ביצה אבל הכוונה שילוש אותה ככר אחר ככר
that he shall make it small loaves, each of which shall be a half egg's size, as they said in the גמרא. And the intent isn't that he will knead it all and make small loaves, a half egg's size: rather, the intent is that he should knead it loaf after loaf.
According to the רמב״ם, what's the difference between the two possibilities "נקודים" and "יתחלקו לעסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה" in the משנה? Meaning both (a) what's the difference in act: aren't they the same case? And then, (b) even if they are different physically, why does the משנה list two such similar cases?
(Others explain "נקודים" differently, but my question is according to the רמב״ם's explanation.)