Rambam gives a pretty colorful, emphatic "no" (though citing minority voices who differed).
Laws of Divorce, Ch. 10:
הורו מקצת הגאונים שכל אישה שתיבעל בפני עדים, צריכה גט--חזקה, שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. והגדילו והוסיפו בדבר זה שעלה על דעתם, עד שהורו שמי שיש לו בן משפחתו, חוששין לו, ולא תתייבם אשתו--שמא שיחרר שפחתו, ואחר כך בא עליה; ויש מהן שהורה שוודאי שיחרר, שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
י,כא וכל הדברים האלו--רחוקים הם בעיניי עד מאוד, מדרכי ההוראה; ואין ראוי לסמוך עליהן: שלא אמרו חכמים חזקה זו, אלא באשתו שגירשה בלבד, או במקדש על תנאי ובעל סתם, שהרי היא אשתו--ובאשתו הוא, שחזקתו שאינו עושה בעילתו בעילת זנות, עד שיפרש שהיא בעילת זנות, או שיפרש שעל תנאי הוא בועל. אבל בשאר הנשים--הרי כל זונה בחזקת שבעל לשם זנות, עד שיפרש שהוא לשם קידושין.
A few of the Gaonim had ruled that any woman who has relations in front of witnesses, requires a Gett, as we assume the intent is marital and not promiscuous. Some took this odd idea of theirs even further, that if a man fathered a child with his non-Jewish female slave ... we suspect -- or assume -- that he freed her first and thus the child is Jewish, as "a person doesn't intend for promiscuous relations."
All of this, in my opinion, is tremendously distant from the ways of halachic ruling, and it would be inappropriate to rely on such an opinion. The Sages only stated this assumption [assume relations are with marital intent, not promiscuous] concerning one who divorced his wife and then slept with her; or one who married a woman with some condition, and then slept with her with no conditions -- as that is his wife! Concerning his wife, we assume the intent is not promiscuous unless stated otherwise. But any other woman? With a promiscuous woman, we assume he has promiscuous intent unless he explicitly states otherwise.