There are already eight answers to this question, including an accepted one, yet no one has quoted any sources where rishonim explicitly state that parts of the Torah are unnecessary. While the question only asked about extra words, some of the comments/answers expanded the claim to include there not being any extra letters in the Torah either, so I will quote sources that there are extra letters as well.
(I am assuming that "unnecessary" means that it does not provide any new information or teach us anything additional, as opposed to there literally being no reason whatsoever for the word/letter to appear in the Torah.)
Genesis 36:24
ואיה וענה. וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא תת וקדש וצבא
מרמס נרדם ורכב וסוס
He explains that the ו is simply extra, as is often the case in Scripture.
Genesis 33:14
לאטי. היו"ד נוסף או יהי לשון יחיד מדבר
He states that the י is simply extra.
Genesis 37:30
ואני אנה אני בא הזכיר אני ב' פעמים והאחד רב רק דרך הלשון כך
He explains the additional אני as simply the way of speaking.
Genesis 43:8
גם אנחנו. דרך לשון הקדש להוסיף גם ראשון כמו משל בנו גם אתה
He interprets the word גם as the way of Lashon Hakodesh.
Genesis 49:3,6
ויתר עז. כפול בטעם כדרך כל הנבואות
בסודם אל תבא נפשי. אמר ר' משה הכהן ז"ל כי כבודי כמו נפשי ורבים בס'
תהלות כמוהו ויפה פירש כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות שאל אביך מה אקוב
והנה בסודם כמו בקהלם ותבא כמו תחד ונפשי כמו כבודי
He interprets the phrase יתר עז as a redundancy of יתר שאת and (approvingly cites an interpretation of) the phrase בקהלם אל תחד כבודי as a redundancy of בסודם אל תבא נפשי.
Genesis 49:11
אסרי. היו"ד נוסף כמו היושבי לסוסתי
He states that the י is simply extra.
Genesis 49:20
מאשר. י"א כי המ"ם נוסף
He cites an interpretation that the מ is simply extra.
Genesis 49:22
והזכיר בן פורת פעמים כדרך אנשי לשון הקדש כי הנה אויביך ד' כי הנה
אויביך והטעם פעם אחר פעם תמיד ועל הפי' השני יהיה התי"ו תחת ה"א כתי"ו
ושבת לנשיא
He explains the repetition of the phrase בן פורת as the way of speaking.
Genesis 24:25
גם תבן [וגו']. שלא שאלת גם מקום ללון ששאלת דרך המקרא לכפול גם כמו גם
לי גם לך
He explains the repetition of the word גם as simply the way of Scripture.
Genesis 31:39
גנבתי יום. יו"ד יתירה גנובת יום וגנובת לילה שלמת כמו רבתי עם שרתי
במדינות אבל גנובתי קמץ פתרונו גנובת שלי
He states that the י is simply extra.
Genesis 49:3
כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז. דיבור אחד הוא דרך המקראות לכפול את
דבריהם כחי חילי ממוני וגם אוני ממוני הוא כדכת' מצאתי און לי וידיו
תשבנה אונו כלומר בכורי אתה ומתוך כך חילי וראשית ממוני יתר על אחיך היה
לך לשאת ויתר עז היה לך למלוך על אחיך
He states that אוני is a repetition of כחי, and this is the way of Scripture.
Genesis 1:3
ורוח אלהים מרחפת. כלומר ורוח ברא אלהים שהיא מרחפת על פני [המים] כי כן
דרך הפסוק שהוא ארוך מחזיר שם הדבר שהוא מדבר בו
He explains that the way of Scripture is to remention the subject in a long pasuk.
Genesis 30:28
ויאמר נקבה וגו'. וזה עונה אאם נא מצאתי חן בעיניך והכי קאמר אם נא מצאתי
חן בעיניך בשביל שידעתי שנתברכתי בשבילך נקבה שכרך עלי ואתנה והאי דקאמר
ויאמר בינתים מפני שהאריך בדברים חזר לומר ויאמר כי כן דרך הפסוקים לחזור
על הדברים כשהוא מאריך ופעמים שהוא אומר ויאמר ויאמר ב' פעמים כמו ויאמר
המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה
He explains that pesukim sometimes repeat words after a long break, and sometimes just repeat words in general.
Genesis: 49:11
אסרי. היו"ד נוספת כיו"ד שכני סנה והדומים וכן בני אתונו היו"ד נוספת
וכפל הענין במלות שונות
He states that the י is extra, and that the Torah is repeating itself using different words.
This is hardly meant to be an exhaustive, or even comprehensive, list. These are just a bunch of examples of various rishonim interpreting the Torah in a way in which some components only serve a "stylistic" purpose that does not have any real meaning to it.
Ralbag takes this a step further, explaining away entire passages for "stylistic" reasons.
וראוי שנעיין בהתרת ספק עמוק יקרה בזה הסיפור וברבים מסיפורי התורה וזה
שהוא ראוי בתורה מצד שלמותה שלא יהיה בדבריה כפל ומוֹתר ואנחנו רואים בזה
המקום הכפל ידמה שיהיה לבלתי צורך כי היה די בשיאמר ויעש בצלאל בן אורי
בן חור את כל מלאכת המשכן כאשר צוה ה' את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך וגו'
וכבר מצאנו כמו זה ההכפל במקומות רבים מן התורה ולא מצאנו עד היום בזה
סיבה כוללת מספקת ואפשר שנאמר שכבר היה מנהג האנשים ההם בזמן מתן תורה
שיהיו סיפוריהם בזה האופן והנביא ידבר לפי מנהגו או נאמר כי מפני שקיצרה
התורה במקומות העמוקים האריכה זה האריכות במקומות האחרים אשר האריכות בהם
בלתי מזיק כדי שלא נחשוב כי הקיצור היה במקומות ההם לפי שמנהג התורה הוא
לדבר בקיצור וזה שכבר נראה ממנהגה לדבר באריכות וזה ממה שיביאנו לבקש
הסיבה מפני מה קיצרה התורה במקומות ההם ונעמוד מפני זה על טבע הנושא אשר
בו הדברים ההם כי הוא הסיבה בקיצור ההוא ונעמוד מפני זה על כונת התורה
באותם הדברים הקצרים כשנעיין בהם בכל הצדדין שאפשר לעמוד מהם על כונותיהם