The Ran in his drashos (drush 5) explains Moshe's speech impediment as bolstering the emunah that klal yisroel had in the Torah, because someone with slick speech could easily convince a group of people to believe him, but Moshe with his speech impediment did not have this on his side. (See it inside, because I took short snipets out of a longer piece. His question about Moshe is part of a longer discussion about nevi'im)
והנה יש כאן שאלה, היות משה אדון הנביאים (שמות ו, ל): "ערל שפתים" עד שהוצרך אהרן אחיו להיות מתורגמנו (שם ז, א-ב)
והתשובה על זה כי מהיות התורה וקיבולה הדבר היותר גדול שאפשר שיהיה במין האנושי, ראוי לעם שיקבלו אותה, שינתנו להם הוראות חזקות שהתורה היא אמיתית, ושיוסר כל ספק מאותן ההוראות ...ולזאת הסיבה נשלם משה בכל שלמות נביא, להאמין שענינו בכח אלהי, והוסר ממנו בהשגחה גמורה הדיבור הצח, יען לא יחשב שהיות ישראל וגדוליהם נמשכים אחריו, היה לצחות דברו כמו (שאמר) [שיאמר] על מי שהוא צח הדיבור שימשיך ההמון אחריו, ושהשקר ממנו יחשב אמת, והדבר בהפך למי שהוא כבד פה וכבד לשון, שהאמת לא יקובל ממנו רק לחוזק הגלותו, ולזה הוסר בהשגחה, לא היה דבר נופל במקרה.
My question is that Aharon was still his meturgaman and he had no speech impediment. So what's the pshat with the Ran's svara? Is it that Aharon was only his meturgaman when talking to Paroh? The footnotes in the Artscroll Drashos HaRan don't say anything, so I imagine the answer is something simple like that.