R. Yisrael Meir Kagan writes very strongly against reading newspapers. He objects to them because they are responsible for hundreds of lost hours of Torah study, and they spread lashon hara, rechilus, and discord.
ולמשל קריאת העיתונים שנתרבו מאד בזמנינו ורבו כיום מאד הקוראים אותם והנה איך לא יבלה האדם הקוראם על כל פנים שעה אחת ביום על קריאתם ולפעמים כיון שהוא נודע לכל כי הוא קורא ויודע חדשות העולם נמצאים כמה אנשים ששואלים אותו מהנשמע והוא מתחיל לספר להם מכל דבר בפרוטרוט ובין כך ובין כך הוא מבטל עוד כמה זמן על זה וישנם עוד הרבה אנשים שלא די להם בקריאת עתון אחד אלא קוראים שנים שלשה או ארבעה עתונים מכל מין ומין ומבלים על זה כמה שעות ביום והנה במשך שנה שלמה יצטרפו כל השעות הללו ויעלו להרבה מאות שעות שעברו עליו בהבל וריק ללא תועלת לא לגוף ואין צריך לומר לנשמה
וכל זה הוא רק אודות הביטול תורה בעצמו המגיע מקריאת העתונים והנה מצוי הרבה שנמצאים פעמים בהם דברי ליצנות ולשון הרע זה על זה ורכילות ומחלוקת אלו עם אלו ולולא נמצאו קוראים ומקבלים לזה כי אזי לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל שכולם יהיו נתפסים על זה לדין בבואם ליתן דין וחשבון לפני כסא הכבוד
R. Kagan discusses this issue in a letter as well, and there he is much harsher. In addition to what he wrote above, he adds that newspapers are full of mockery, uncouth language, and heresy. He states that it is forbidden to read them even during the week (let alone on Shabbos). He describes the great sin in very strong language, and asserts that all our troubles are a result of reading newspapers:
Likutei Ma'amarim U'michtavim # 42
הנה רבים שאלוני הרי אנו מאמינים בד' ובהשגחתו הפרטית ושהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים וכל הסיבות והמאורעות המתהוות בעולם המה מד' וכדכתיב בקרא (עמוס ג') "אם יתקע שופר בעיר וגו' אם תהיה רעה בעיר וד' לא עשה" וא"כ מה זאת עשה אלהים לנו הלא בימינו אלה נתרבו סיבות ומאורעות נוראות שלא נשמעו כמותם מעולם ובודאי צדיק ד' בכל דרכיו ולא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא וא"כ נחקורה בשל מי הרעות הללו עלינו הלא כלל ישראל טובע בים של צרות ומצוקות חסרון הפרנסה נוראה למאד אמנם כאשר נתבונן היטב ונעמיק בדברי חז"ל נמצא את הסבות שגרמו לנו את כל הצרות והמצוקות שאנו סובלים ואביא כאן רק מאמרים אחדים שהם לבדם מראים לנו בעליל שבדין באות עלינו כל הצרות
איתא בחז"ל (ע"ז י"ח) א"ר אלעזר כל המתלוצץ יסורים באים עליו שנאמר (ישעי' כ"ח) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם (ופי' יסוריכם) ורב קטינא אמר מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ו') משך יד את לוצצים (ופירש"י הקב"ה שהוא הפותח יד לזון את הכל מושכה מן הלוצצים) ור' תנחום בר חנילאי אומר שגורם כליה לעולם שנאמר (ישעי' כ"ח) ועתה אל תתלוצצו וגו' כי כלה ונחרצה שמעתי ור"א אמר תחילתו יסורים וסופו כליה הרי חזינן כמה גדולה כח הליצנות שמלבד ענשו הנורא של האדם לעוה"ב הרי כל אלו העונשים המה בעוה"ז שהמה בודאי רק התחלה לעונשו עוה"ב
והנה בעוה"ר המציא היצה"ר שהוא השטן תחבולה חדשה להחטיא את אחב"י בעון של ליצנות ולגרום הסתלקות ההשפעה מהעולם והוא ע"י קריאת העתונים שנתרבו מאד בזמנינו שנמצא בהם דברי ליצנות ולשה"ר ורכילות ומחלוקת ודברי כפירה ומינות ואם לא היו נמצאים קוראים ומקבלים כ"כ לזה כי אז לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל שכולם יהיו נתבעים ע"ז לדין בבואם ליתן דו"ח לפני ממ"ה הקב"ה הן המדפיסים והן המוכרים והן הקוראים אותם וענין זה נעשה להרבה מאחב"י דבר הכרחי למאד עד שאי אפשר להם להיות יום אחד בלא עתון וכמה שעות ביום מבלה האדם על קריאתם ועוד שמעתי שערורי' נוראה שימי השבתות והמועדים שנקבעו להיות ימי מקרא קודש להרבות בהם בדברי תורה ויראה כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו נהפך בעוה"ר שגבר השטן והנהיג שבכל עש"ק ויו"ט מדפיסים אותם כפלים מאשר מימות החול והעורכים משתדלים אחרי כל מיני ליצנות ושחוק וניבול פה ומדפיסים אותם בגליונות של עש"ק ועיו"ט והרבה מאחב"י מבלים את כל יום השבת הקדוש בקריאת ענינים האלו אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות מה שנעשה בעוה"ר שמזלזלים כ"כ בקדושת השבת והחגים, שאפילו בחול אסורים לקרות בהם משום מושב לצים ועונש הליצנות גדול למאד כנ"ל ועונש זה נאמר גם על המדפיסים והעורכים שאפילו מי ששומע דברים כאלו ושותק אמרו חז"ל שעליו נאמר זעום ד' יפול שם וכש"כ מי שהביא לכמה אלפים אנשים לכלל זה והם חוטאים ומחטיאים את הרבים שאין מספיקין בידם לעשות תשובה ופליאה גדולה לי על הכשרים שבאחב"י המאמינים בד' ותורתו ויודעים את חומר העון שגם בהם נמצאים הרבה שנכשלים בזה ומתפתים אחרי דברי היצר ומבלים כמה שעות ביום ע"ז הלא הם יודעים את חומר העון מדוע אינם שמים על לב את גודל העון של ביטול תורה וגם העון המר של ליצנות ולא עוד אלא שיהיו נתפסים בעון הרבים דההמון הפשוט בראותו שגם הכשרים לוקחים חלק בקריאת העתונים ממילא מתירים גם לעצמם נמצא שהם גומרים להם לחטא זה ולולי שהיו קוראים בם כי אז חדלו גם הרבה מההמון לקרותם ועוד גדולה תמיהתי עליהם הלא הם בעצמם מפילים תחנונים ובקשות לפני הקב"ה בכל יום שישלח לנו את אליהו הנביא ומשיח צדקנו באיזה פנים הם מבקשים בקשות כאלו האם יוכלו לקבל פני אליהו בשעה שהמה עסוקים בשחוק וליצנות ודברים בטלים הזאת היא ההכנה שהמה מבינים א"ע לביאתם הלא בושה וכלימה תכסה פניהם כשימצאם אליהו הנביא במצב כזה
והנה לבד המכשלה גדולה הזאת נתבונן נא כמה ביטול תורה יש מענין זה משום דבאותה שעה שהוא קורא את העתונים הרי הי' בידו ללמוד תורה ולקרות בספרים המעוררים את האדם לתורה וליראה והדבר הזה הוא לא ביום אחד או יומים אלא הדבר הזה חוזר ונשנה בכל יום ויום וחלק גדול מחיי האדם הולך אצלו לבטלה על קריאת העתונים המלאים בשחוק וליצנות וניבול פה וכפירה ואם יטעון הטוען הלא גם לפנים היו עתונים ומה היום מיומים אענהו אמת הדבר אבל לפנים היו כל העתונים בלה"ק ולא היו מצויים כ"כ הקוראים וגם לא היו בהם דברי ליצנות וניבול פה כ"כ כאשר בימינו אלה משא"כ בזמננו שהעתונים נדפסים בשפה המדוברת וקטן וגדול ונער וזקן יכולים לקרותם רבה המכשלה מאד והיא היא הסבה שנתמעטה ההשפעה העליונה מאתנו ועל ידה באות עלינו כל הצרות והמצוקות הקורות אותנו ומה נואלו אותם האנשים המבקשים סגולות ותחבולות לפרנסה הרי יש לנו עצה ותחבולה לפרנסה בזה שיזהרו מליצנות וכדומה הגורמים לחסרון פרנסה
ע"כ אחי ורעי הרוצה להנצל מעונש הקשה של העון המר הזה יתרחק בכל היכולת מלקרות בעתונים כאלו שנמצאים בהם דברי ליצנות וניבול פה וכפירה וכ"ז אפילו בחול אסור וביותר יזהרו בזה בשבתות ובמועדים שאותם הימים נקראים ימי מקראי קודש ובשכר זה יתן לו ד' השפעה והצלחה במעשה ידיו ויזכה לכל טוב בזה ובבא אייר תרפ"ח