[Judah ben Simeon Ashkenazi][1] makes the following remark in his commentary on Orach Chayim:

> ואיסור גדול להפסיק בקריאת שמו״ת בדיבור.

Is this an original idea or is Ashkenazi following an earlier authority here? 

What is the reason for this prohibition?

Some rabbis cite [Samuel ben Joseph][2]'s עולת שבת, where the author says: 

>כתבו חכמי מקובלים שלא להפסיק בקריאת שמו"ת בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת במעמד אחד ויש טעם נכון וכמוס לדבר זה

Unlike Ashkenazi, Samuel does not describe this as a prohibition.

  [1]: https://turshulchanarukh.alhatorah.org/Dual/Ba'er_Hetev/Orach_Chayyim/285.1#m7ecn6
  [2]: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=147