Rabbi Yaakov Kamenetsky and the Moon landing
אמת ליעקב פרשת בראשית
ודברי רמב"ן אלה הם שעמדו לי בשעה שראינו איך שבני אדם יורדים מעל המטוס ע"י סולם על גלגל הלבנה, וחשבתי בלבי מה יענה כעת הרמב"ם ז"ל שכתב שהלבנה היא בעלת צורה רוחנית, והרהרתי בלבי שכעת נצחה הקבלה את הפיליסופיא, ונחמתי את עצמי בדברי רמב"ן אלו.
אבל כפי שאנחנו מתייחסים לדברי הראשונים שסוברים אנו בגדר של אלו ואלו דברי אלקים חיים א"כ אף על פי שבמקום זה אין הלכה כמותו אבל שיהיו דבריו דברי טעות לא יכולתי להשלים, ואם טעה הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מדוע לא יטעה בהלכות שבת וכדומה? והנראה בזה, דהנה לכאורה יש לתמוה על כל הענינים שכתב הרמב"ם בארבעת הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה, הא כתב הרמב"ם בסוף הלכות אלו [פ"ד הלי"ג] וז"ל: ועניני ארבעה פרקים אלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס וכו', ובחגיגה [דף י"א ע"ב] איתא: אין דורשין במעשה בראשית כו' ולא במרכבה ביחיד אא"כ היה חכם ומבין בדעתו וכו', וא"כ בודאי לא נכתבו עניינים אלו אלא נמסרו בעל פה מפה לאוזן, וא"כ איך כתבן הרמב"ם בחיבורו ופירסמם לכל, ובפרט שהרמב"ם עצמו [בפ"ד הל"י] הביא הדין הזה שאין דורשין בדברים האלו ברבים וכו', וא"כ מדוע כתבן בספרו?
ובעל כרחנו אנו צריכין לומר שמה שמסר לנו הרמב"ם בפרקים אלו אין זה לא מעשה מרכבה ולא מעשה בראשית, אלא כתב כל הד' פרקים אלה מדעתו הרחבה מתוך ידיעות בחכמות חיצוניות, כלומר שלא מחכמת התורה, אלא הרי זה פיליסופיא בעלמא - ונאמר שכבר השיג עליו הגר"א ביו"ד סי' קע"ט סקי"ג שהפיליסופיא הטתו ברוב לקחה ועיי"ש, והרמב"ם כתב פרקים אלו רק בתור הקדמה לספר יד החזקה, ועיקר הספר מתחיל מפרק ה': כל בית ישראל מצווין על קידוש השם וכו', ואין לדמות טעויות בהלכות אלו לטעויות בהלכות שבת וכדומה, ודו"ק..