The following passage settled with me in an interesting way. Although the statements recorded are themselves quite eye opening, I am unfamiliar with such an idea at large.

In that sense was the author, רבינו זרחיה מיון, teaching a new novel concept and idea or is this well represented in other Jewish literature?

End of chapter 6:

אבל אם ימצא האדם חן בעיני הבורא, כשירצה להימשך אחרי היצר ולעזור אותו, יזדמנו לו מונעים, או מעכבים, או דברים מטרידים, ולא יניחנו הבורא לעזור ליצר, והבורא יעשה כזה לאדם בעבור חסדי אבותיו, או בעבור אשר יכיר לבו כי הוא נאמן, או בעבור כי יכיר כי באחרונה יהיה חסיד גמור ויהיה מן הזוכים לראות פני הבורא ומן הקרובים אליו, וכשיכיר הבורא מה שעתיד להיות, ירצה שיהיה נקי בעת שישוב מדרכו הרעה ויהיה קדוש.‏

But if a man finds favor in the eyes of the Creator, and he nevertheless wishes to be drawn after the evil inclination and help it, then restraints, obstacles, and troublesome things will occur, and the Creator will not let him help the evil inclination. The Creator will act thus to a man because of the pious deeds of his fathers, or because he sees in his heart that he is faithful, or because he discerns that in the end, this man will become a completely pious person, and will be among those who merit seeing the face of the Creator, and will be among those who are near to Him. Since the Creator recognizes what the future of this man will be, he desires that he should be pure and holy at the time that he repents of this evil conduct.

  • What is your question? This quotation is talking about the concept that G-d will sometimes test an individual in order to reveal their potential, meaning to bring a potential into actualization. It is in keeping with the concept from Pirkei Avot that 'Action is the primary thing.' As enumerated, what precipitates the test and what the specific intention (intended goal) of the test is, varies from person to person. Consider the 10 tests of Avraham Avinu. – Yaacov Deane Nov 30 '18 at 17:27
  • 1
    @YaacovDeane the question is how do we know that even if a person wants to follow his yetzer hara he will not be ‘able’ because things will prevent him from doing so – Dr. Shmuel Nov 30 '18 at 17:29
  • 2
    “If an individual finds grace in the eyes of God... God won’t assist the individual’s [Evil] inclination... ” (the acronym for ‘Chochmat haNistar’ is a much later invention). This is a Rabbinic notion couched in their expression: “אין הקב״ה מביא תקלה לצדיקים”, with basis in Scripture such as “רגלי חסידיו ישמור”. – Oliver Nov 30 '18 at 17:59
  • 1
    I didn't know that. @kouty – Dr. Shmuel Jan 22 '19 at 21:05
  • 1
    An interesting Gemara perhaps linked. ...רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי ר' עקיבא הוה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא נקטיה לדיקלא וקסליק ואזיל כי מטא לפלגיה דדיקלא שבקיה אמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו ברבי עקיבא ותורתו שויתיה לדמך תרתי מעי – kouty Jan 22 '19 at 21:14

In general it could be perceived that the idea of meriting is what is being hinted at; which can be found.

E.g. Bereishes Rabbah 67:3

אָמַר רַבִּי לֵוִי שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁין אֶת הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתוֹ וּשְׁלשָׁה אֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ, הָעַיִן וְהָאֹזֶן וְחֹטֶם, שֶׁלֹא בִּרְשׁוּתוֹ, חָמֵי מַה דְּלָא בָעֵי, שְׁמַע מַה דְּלָא בָעֵי, מְרִיחַ מַה דְּלָא בָעֵי. הַפֶּה וְהַיָּד וְהָרֶגֶל, בִּרְשׁוּתוֹ, אִין בָּעֵי הוּא לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא, אִין בָּעֵי לִשָּׁנָא בִישָׁא, אִין בָּעֵי מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. הַיָּד אִין בָּעֵי הוּא עָבֵיד מִצְוָתָא, אִין בָּעֵי הוּא גָנֵב, וְאִי בָּעֵי הוּא קָטֵיל. הָרֶגֶל אִי בָּעֵי הוּא אָזֵיל לְבָתֵּי טְרַטְסִיָאוֹת וּלְבָתֵּי קִרְקַסְיָאוֹת, וְאִין בָּעֵי הוּא אָזֵיל לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹכֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלֹא בִּרְשׁוּתוֹ, הַיָּד (מלכים א יג, ד): וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו. הַפֶּה, (בראשית כז, לג): גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. הָרֶגֶל (משלי א, טו טז): בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אִתָּם, כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ:

Rabbi Levi said: six things serve a human - three are under one's control, and three are not under one's control. The eye, the ear and the nose are not under one's control, as one sees what is not wished for, one hears what is not desired, and one smells what is not wanted. The mouth, the hand, and the foot are under one's control. If one wishes to, one studies Torah, while if one wants to one speaks badly, and if one wants to one blasphemes and reviles. Regarding the hand, if one wishes one can offer charity, while if one wants one can rob, and if one desires one can murder. Regarding the feet, if one wishes one can go to the houses of theatre and the houses of circus, while if one wants one can go to the houses of assembly [synagogues] and the houses of study. And in the moment that one merits, the Holy One, blessed be He, makes those which one usually controls, no longer in one's control. The hand: "but the hand that [Jeroboam] stretched out against him withered" (Kings 13:4); The mouth: "now he [Jacob] must remain blessed" (Genesis 27:33); The foot: "My son, do not set out with them...for their feet run to evil" (Proverbs 1:15-6) (Sefaria Translation).

Ein Yosef ad. loc.

ובשעה שהוא זוכה כו'. כלו' כשאדם זוכה הקב"ה עושה שהבא כנגדו ינטל רשותו מאותם הדברים שהן ברשותו (יפ"ת):

When one shall merit, God makes it so that when something is against the person, the things which are in a person’s control will become out of the person’s control.

| improve this answer | |
  • Isn't the question about Hashem preventing a person from sinning, while this medrash is about the wicked not being able to harm the righteous, even when they should have the technical ability? – Mordechai Nov 24 '19 at 23:06

Rashi in Bereshis (5:24) brings an example of this:

ויתהלך חנוך. צַדִּיק הָיָה וְקַל בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לְהַרְשִׁיעַ, לְפִיכָךְ מִהֵר הַקָּבָּ"ה וְסִלְּקוֹ וֶהֱמִיתוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּמִיתָתוֹ לִכְתֹּב וְאֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם – לְמַלְּאוֹת שְׁנוֹתָיו ‏(בראשית רבה):

ויתהלך חנוך AND ENOCH WALKED [WITH GOD] — He was a righteous man, but his mind was easily induced) to turn from his righteous ways and to become wicked. The Holy One, blessed be He, therefore took him away quickly and made him die before his full time. This is why Scripture uses a different expression when referring to his death by writing ואיננו “and he was not”, meaning, he was not in the world to complete the number of his years.

| improve this answer | |

The OP ask for a source, and the Sefer Hyashar doesn't give any allusion. Since, it's probable that no answer would be sure at 100%. I know a Gemara Maybe in Yoma 38b very close to the issue.

(אמר) ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור

Rabbi Hiyya Bar Abba said further in the name of Rabbi Johanan: When the majority of a man's years have passed without sin, he will no more sin, as it is said: 'He will keep the feet of His holy ones'. In the school of Shil was taught that if the opportunity for sin has come to a man the first and the second time and he resisted, he will never sin, as it is said: 'He will keep the feet of His holy ones'.

| improve this answer | |

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .