8

R. Yisrael Meir Kagan writes that every Jewish man needs to know the weekly Torah portion and understand it. He says that the reason why all of Israel reads the verses twice and the translation once (shenayim mikra v'echad targum) is that doing so leads one to understand the Torah. If that doesn't help you understand then you you have to understand it on your own; otherwise it does not count as learning:

Likutei Amarim Chapter 5

ומה שנהגו בכל ישראל לקרא שנים מקרא ואחד תרגום היינו משום שעל ידי זה יתבונן בהמקרא ויתן לב להבין אבל אם לא השיג ידיעה על ידי זה מחויב להתבונן ולדעת ואז יהיה נחשב לו שלמד מקרא דבלאו הכי אם לא הבין מה שאמר ומה שלמד לא נחשב ללימוד כלל

The choice of wording here is interesting. He describes shenayim mikra as נהגו בכל ישראל, which implies that it is a strong minhag (custom) but not a formal rabbinic obligation. While the language of the Talmud1 does not necessarily indicate that it is a formal obligation, it is codified as such in Mishneh Torah2 and Shulchan Aruch3.

Should we then assume that R. Kagan was simply being imprecise in his wording, and actually agrees with these codifications that it is an obligation (especially as Likutei Amarim is not a formal halachic work), or does he in fact hold that shenayim mikra is "just" a minhag? (There is not necessarily that much practical ramification whether it is a minhag or a chiyuv.)


1. Berachot 8b אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום

2. Hilchot Tefilah 13:25 אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום

3. O.C. 285:1 אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום

0

In the משנה ברורה, he comments on a passage you cited in Shulchan Aruch(285:1):

He shouldn’t read the week’s reading ahead of schedule, and he shouldn’t delay either - rather, he needs to complete his reading with the congregation.

לקרות לעצמו בכל שבוע - היינו שלא יקדים לקרות קודם אותו שבוע וגם לא יאחר דצריך להשלים פרשיותיו עם הצבור וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו [גמרא]:

It is clear from his clarification in the law, that it is indeed a chiyuv. Additionally, if he’d thought it was a minhag he would have surely written that, to make the reader aware of a potential leniency.

Also, in Likutei Mamarim quoted, the are not many other choices he could have used in place of נהגו. And we find that נהג is used in various contexts and idioms, which are different in meaning than a minag.

Similarly, later on in 285:19 he comments on the haghah, where the Ramah uses the word נהגו and he comments specifically that this is a מנהג, in a way of confirmation and clarification what is minhag and what is law.

נהגו לקרות ההפטרה- טעם המנהג שמא יקראוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה משא"כ בפרשיות של יו"ט ששם החזן הוא הקורא [מ"א]:

A possible allusion as to why he chose this language, can be taken from the Magen Avraham on this same section. He writes that this [law] comes from the times when they had a translator actually reading the Targum for the congregation. He uses the word נוהגין in this context, and we assume he is discussing laws here, not minhagim.

שנים מקרא. כתב של"ה שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום עליה וכ"כ רש"ל וכ"מ במגילה דף ד' אבל הל"ח סמ"א פסק דיקרא כל פסוק ב"פ והתרגום עליו וכ"כ בהג"ה י"נ בשם האר"י וסדה"י וכ"כ בכתבים וכ"מ סי' קמ"ה שהיו נוהגין כן בזמן שהיו מתרגמי' והפסוק האחרון אמרו אחר התרגום כדי לסיים בתורה אם הוא רגיל בטעמים יקרא בס"ת [רדב"ז ח"ב ועיין בס"ח סי' ש"א וש"ו] ויטבול אחר הקריא' [הכוונו'] עיין בשל"ה עניני טבילה ואין לי כאן עסק בנסתרות ויקוץ הצפרנים קודם הקריאה [של"ה]:

  • 1
    Have you evidence that what he wrote in the Mishna Berura is not simply an explanation of the words of the Shulchan Aruch he is commenting on? Alternatively, have you evidence that he didn't simply change his opinion? – Alex Jul 31 '18 at 4:21
  • "he comments specifically that this is a מנהג, in a way of confirmation and clarification what is minhag and what is law." I disagree. His word choice is incidental. – Double AA Jul 31 '18 at 11:52
  • "It is clear from his clarification in the law, that it is indeed a chiyuv." No, it's not. He doesn't even say "chiyuv" anywhere – Double AA Jul 31 '18 at 11:53
  • "And we find that נהג is used in various contexts and idioms, which are different in meaning than a minag." Yet in your very next paragraph you yourself argue that that root must specifically mean pure custom! – Double AA Jul 31 '18 at 11:54
  • "we assume he is discussing laws here, not minhagim." Who is we? I don't assume that. – Double AA Jul 31 '18 at 11:55

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .