0

Rashi in Parshas Devarim (1:46) writes as follows:

ותשבו בקדש ימים רבים - י״ט שנה - כימים אשר ישבתם בשאר המסעות. והם היו ל״ח שנה, י״ט מהם עשו בקדש וי״ט שנה הולכים ומטורפים וחזרו לקדש, כמו שנאמר ויניעם במדבר

“And they dwelled in Kadesh for many days” - 19 years - “like the days which you dwelled” in other places. In total it was 38 years: 19 were in Kadesh, and 19 they would go and wander and return to Kadesh, as it says, “And he made them wander in the desert.”

Rashi contradicts himself elsewhere on two counts: regarding the length of the stay, and regarding the order of the travels.

In Ma’asei (33:1), Rashi writes:

אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו. להודיע חסדיו של מקום. שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה. שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזירה. משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים שנאמר (במדבר יב, טז) ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (שם יג, ב) שלח לך אנשים וגו'. וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה למדת שהוא במדבר פארן ועוד הוצא משם ח' מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן.

In short, Rashi’s first explanation regarding why the order of the journeys is mentioned is to show Hashem’s kindness toward us, in that we travelled relatively infrequently: there were fourteen stops before the Meraglim and eight after, leaving twenty (including where the Meraglim took place) across 38 years.

According to Rashi in Devarim, they settled for 19 years, then travelled every 6 months for the remainder of the 38 years (20 stops = 19 journeys, and they travelled back to Kadeish after each stop, doubling the journeys, so 38 journeys per year for 19 years). If Rashi in Ma’asei were trying to demonstrate that Hashem “went easy” on Klal Yisrael, why does he point to the overall 38 years instead of the 19 years when they didn’t travel at all?

This Rashi in Devarim also contradicts a Rashi in Eikev (10:6), where he writes:

ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה. מָה עִנְיָן זֶה לְכַאן? וְעוֹד, וְכִי מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן נָסְעוּ לְמוֹסֵרָה, וַהֲלֹא מִמּוֹסֵרָה בָּאוּ לִבְנֵי יַעֲקָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וְגוֹ'" (במדבר ל"ג), וְעוֹד, שָׁם מֵת אַהֲרֹן, וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, צֵא וַחֲשׁוֹב וְתִמְצָא שְׁמֹנָה מַסָּעוֹת מִמּוֹסֵרוֹת לְהֹר הָהָר!? אֶלָּא אַף זוּ מִן הַתּוֹכָחָה, וְעוֹד זֹאת עֲשִׂיתֶם, כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, יְרֵאתֶם לָכֶם מִמִּלְחֶמֶת מֶלֶךְ עֲרָד, וּנְתַתֶּם רֹאשׁ לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וַחֲזַרְתֶּם לַאֲחוֹרֵיכֶם שְׁמֹנָה מַסָּעוֹת עַד בְּנֵי יַעֲקָן, וּמִשָּׁם לְמוֹסֵרָה, שָׁם נִלְחֲמוּ בָּכֶם בְּנֵי לֵוִי וְהָרְגוּ מִכֶּם וְאַתֶּם מֵהֶם, עַד שֶׁהֱחֶזִירוּ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חֲזָרַתְכֶם, וּמִשָּׁם חֲזַרְתֶּם הַגֻּדְגֹּדָה הוּא חֹר הַגִּדְגָד.

Basically, when the Canaanim attacked Klal Yisrael, they fled eight stops backwards, until Shevet Levi started killing them off until they were willing to turn around and go back toward Eretz Yisrael.

What we see from here is that there was an order to the stops which they took, as they were able to go back through the last eight stops. According to Rashi in Devarim, though, that would just be wandering back to Kadesh over and over again - if they’re trying to flee, that’s a terrible route to take.

Now, the Rashi in Ma’asei and the one in Eikev don’t contradict each other, as they both detail a straight order with an indeterminate amount of time in each stop in between. I don’t see any contradiction there. However, it seems that Rashi in Devarim contradicts each one of these.

Has anyone seen a source that explains Rashi in Devarim, such that he is consistent in his opinions regarding their time in the desert?

You must log in to answer this question.

Browse other questions tagged .