9

I know that a woman can't write a sefer torah. What about Megillat Esther? If a female soferet wrote a Megillah Esther, would it be kosher?

  • 2
    It's important to note that everyone agrees women are valid for writing the other 18 books of Nakh. Most Shuls don't have enough of those and most male Soferim are too busy with more conventional STaM, so it's an important niche that artistically inclined women can easily jump in and fill to serve God and contribute to the community. – Double AA Mar 8 '18 at 16:08
12

R Eliezer Melamed, author of Peninei Halakha, (here, note 10) writes

The Aĥaronim debate whether a woman may write a Megilla.

Birkei Yosef, Mateh Yehuda, and Pri Megadim posit that since a woman must read the Megilla, she may write one.

R. Akiva Eger, Avnei Nezer, and others maintain that she is invalidated from writing a megilla, just as she is invalidated from writing a Torah scroll.

Lishkat Ha-sofer 28:7 (by R. Shlomo Ganzfried, author of Kitzur [SA]) brings a support for those who permit women to write a Megilla from the verse “Then Esther wrote” (Esther 9:29), the source from which Megilla 19a derives the law that a Megilla must be written like a Torah scroll. He concludes that le-khatĥila, one should use a Megilla that was written by a man, in order to satisfy all opinions. Be-di’avad, however, when the only available Megilla was written by a woman, one may read from it and even recite the berakhot over it.

See also R David Sperling's writeup here.

  • This provides no context for the dissenting opinion. On what level or in what opinion do they say it's prohibited? Rabbenu Tam even invalidates missing letters! What a misleading post. This is why one can't just read conclusions of responsa and be ready to Paskin. (I'm sure R Melamed actually did read the sources of course and is not claiming to explain the issues, but people should be aware of the problems with learning from summaries always and especially here where this summary doesn't capture the nuances involved.) – Double AA Mar 8 '18 at 12:38
  • Notably, the Avnei Nezer actually retracts his position later in responsum #518. R Akiva Eiger only says he isn't sure why the Shulchan Arukh permitted it. The real source that prohibits it is the Maaseh Rokeach, but his basis in Rabbenu Tam's position can hardly be called Ikar HaDin and shouldn't be worse than a Megillah with a missing letter. Also worth adding the Arukh haShulchan, Teshuva MeAhavah, Tzitz Eliezer, Sdei Chemed, and Pri Chadash to the list of those who permit (and of course, the Rambam and Shulchan Arukh and all Rishonim none of whom ever list such a invalidation). – Double AA Mar 8 '18 at 15:22
  • @DoubleAA looks like you have an answer here ! – mbloch Mar 8 '18 at 15:41
  • 1
    @DoubleAA I’d be happy to add your points to my answer or, better, write up one based on your points that you can then copy and paste into an answer from you. I also don’t want to leave mistaken views out there – mbloch Mar 8 '18 at 17:07
  • 1
    IIRC the Pri Megadim debates the issue, it's not so clear-cut. R. Michoel Elias, in Minchas Mordechai, suggests that those who would prohibit would "vatichtov Esther" the same way one opinion in the Gemara interprets "vatikach Tzipora tzur" -- she ordered it to be done, by a man. – Shalom Mar 8 '18 at 23:43
3

This question is not explicitly addressed by the Rishonim. However, the Gemara equates a number of the laws of Megillah with those of a Sefer Torah, deriving each law from a separate verse (see Megillah 16b, 19a). The question is whether these laws are exceptions or the rule. The Ramban (Megillah 17a) writes:

הא דתנן עד שתהא כתובה על הספר בדיו, ובעינן עלה בגמ' מנא לן ואמר רבא אתיא כתיבה כתיבה כו', קשיא לי למה לן גזירה שוה והלא מגילה נקראת ספר ודין ס"ת עליה, וקי"ל בספר תורה (שבת ק"ג ב') כתב שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו, וכו' כיון שכל אלו נוהגין בס"ת פשיטא דפסולין במגילה שנקראת ספר, וכן מה שאמרו דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה, דהיינו ס"ת ממש כדמפורש בירושלמי, למה הוצרכנו לכך כיון שנקראת ספר. וי"ל מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת ולא ידעינן לאיזה דבר הוקשה לספר ולאיזה דבר הוקשה לאגרת, לפיכך הוצרכנו לג"ש שתהא כתיבה שלה כס"ת על הספר בדיו, ועדיין אני אומר שתהא בלא שרטוט כאגרת, שלא הוקשה לס"ת אלא לעיקר כתיבתה, משו"ה אצטריך ואמת ללמד שאף בשרטוט שאינו אלא תיקון כתיבתה, ותפילין אינן צריכין לו, דינה כאמיתה של תורה... וכן נלמוד שצריכה עבוד לשמה דקיימא לן בספרים עבדן שלא לשמן פסולין מעובדא דגיטין (נ"ד ב')... ואמרו בירושלמי מה בין ספרים למגילת אסתר אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבת אלא אשורית הא לכל דבריהם זה וזה שוין, וכ"כ רב אחא משבחא בשאלתות

אבל ר' משה הספרדי ז"ל אמר שא"צ עבוד לשמה, שמא הוא סבור לומר דלשמה כיון דאינו דבר הניכר בה כלל אינו כדברים שמגופה וכדברים שהן בה ואינן מגופה, אלא כדברים שהן חוץ לגופה ודינה בה כדין אגרת, אבל הירושלמי שכתבתי יקשה עליו, אא"כ יאמר דקולי ספרים קתני חומרי לא קתני, ואינו מחוור כלל. ומסתברא שלא הקלו משום אגרת אלא בפסול שאינו מתפשט בכולה, כגון תפירה מקצתה בגידין כדין ספר ומקצתה בפשתן משום אגרת, ומזה אמרו דהשמיט בה הסופר אותיות או פסוק וקראן הקורא כמתורגמן יצא והוינן בה קראן על פה ומתרצינן לא קשיא הא בכולה הא במקצתה דכיון דפסול דמקצת היא כשרה כאגרת, שאלו בס"ת שהשמיט בו אות אחת פסול, אלא קל הוא שהקילו במגילה משום אגרת

According to the Ramban, the general rule is that the laws of Sefer Torah apply to Megillah (with some exceptions). If so, the law that a Sefer Torah written by a woman is pasul would apply to Megillah as well. This is also the clear position of Rabbenu Tam, cited by the Tur (OC 691):

ור"ת ז"ל כתב כיון דנקראת ספר נותנים לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדיא דהיינו שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה אבל לכל שאר הדברים היא כספר תורה לענין עיבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרת חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיות כצורתן וזיונן של שעטנז ג"ץ ובחסירות ויתרות(ה) וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כס"ת

On the other hand, the implication of the Rambam (Hilchot Megillah 2:9) is that a woman is valid, since he lists only the invalidation of goy and min: או שכתבה גוי, או מין פסולה. According to the Maggid Mishneh, the Rambam only equates Megillah to a Sefer Torah for those things which the Gemara mentions: ואין העור שלה וכו'. זה פשוט שלא נזכר בה עבוד ואינה כס"ת אלא לדברים שהשוה לו. If so, we can understand why women would be valid to write a Megillah.

In fact, this is the argument of the Chida (Birkei Yosef 691:6) to allow women to write the Megillah: Since the Shulchan Aruch cites the Rambam's view that lishmah is not required for Megillah as primary, based on the Maggid Mishneh we can infer that women are allowed to write the Megillah:

יש להסתפק אשה שכתבה מגילה, מי מדמינן לספר תורה להא נמי ופסולה, או דילמא ספר תורה שאני, והמגילה כשרה. ולכאורה נראה להכשיר, ממ"ש התוס' בגיטין דף מ"ד, אהא דאמרינן סתו"ם שכתבן עכו"ם וכו' ואשה וכו' פסולין, שנאמר וקשרתם וכתבתם, כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, וכו' דדוקא בסתו"ם דרשינן הכי וכו', אבל שאר נביאים לא. והוא הדין נימא גבי מגילה שכתבה אשה כשרה. אך אין ראיה מזה, דהא לכמה מילי מקישינן מגילה לס"ת. אבל ראיתי להרמב"ם שכתב פ"ב דמגילה דין ט' ואין העור שלה צריכה עבוד וכו'. וכתב הרב המגיד זה פשוט, שלא נזכר בה עבוד, ואינו כספר תורה אלא לדברים שהשוה בו, עכ"ל. וכפי זה אפשר להכשיר זו מגילה ניתנה ליכתב ביד אשה, שהרי לא הוזכרה הך פיסולא דאשה לכתיבת המגילה, וכללא כייל לן הה"מ דאינה כס"ת אלא לדברים שהושוה בו. ואף דבהא דעבוד איכא רבוואתא דפליגי, מ"מ מרן סתם בסמוך כהרמב"ם, דאין העור צריך עיבוד לשמה. וידוע דדעת מרן כסברא דכתב בסתם. וכ"כ הפר"ח, דיש להכשיר בדיעבד, וכוותייהו נקטינן. ולסברת הרמב"ם כבר כתב הרב המגיד דאין לנו במגילה אלא מאי דאתמר בהדיא דהויא כספר תורה.

If so, since Ashkenazi pesak follows the second view of the Shulchan Aruch, that Megillah requires lishmah (at least lechatchilah), it would follow that Ashkenazim should not accept the position of the Birkei Yosef regarding women writing a Megillah (lechatchilah).

There is the possibility of distinguishing between Megillah and Sefer Torah based on the principle of כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה (Menachot 42b), from which we derive that a woman cannot write a Sefer Torah: Since women are obligated in the Megillah, perhaps they should be allowed to write it as well (and this is the argument of the Pri Megadim). R. Menachem Genack (Gan Shoshanim, vol. 3, pp. 146-147) suggests whether this principle would permit women to write the Megillah may hinge on a dispute about tzitzit. According to the Shulchan Aruch (Orach Chaim 14:1), women may tie tzitzit--because the rule of כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה does not apply across the board to all mitzvot, but is limited to Kitvei Ha-Kodesh. If so, since Megillah is part of Kitvei Ha-Kodesh (as noted above, at least according to some views, Megillah is equated to Sefer Torah), women should be invalidated to write a Megillah. However, according to the view recorded by Rema, ibid., that women should not tie tzitzit, the rule of כל שישנו בקשירה is dependent on women's obligation in each mitzvah--and since women are obligated to hear the Megillah, they should be valid to write one as well.

(See Tosfot HaRosh Gittin 45b who explains the view that women may tie tzitzit: כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. מכאן היה אומר ר"ת דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית דמיפסלי בדידה כיון דלא מיפקדא, ונראה מדפסלינן בריש התכלת ציצית בגוי משום דדרשינן בני ישראל ועשו להם ולא גוים ש"מ דאשה כשירה ואמרינן נמי בפ"ק דסוכה סוכת גנב"ך כשרה, ודוקא ס"ת הוא דילפינן מתפלין ומזוזה דכתיבה מכתיבה ילפינן אבל בשאר מצות לא. According to Tosfot HaRosh, only the halachot of writing are derived from tefillin, and therefore women may tie tzitzit--but presumably cannot write a Megillah. Cf. Avnei Nezer [OC 516] who maintains that even according to R. Tam, the source of the view that women may not tie tzitzit, women are invalid to write a Megillah--since a Megillah is equated to a Sefer Torah. This is based on the Avnei Nezer's understanding that Sefer Torah, tefillin and mezuzah form a distinct category even according to R. Tam--and Megillah is part of that category. See also R. Michoel Elias, Minchat Mordechai al HaTorah, inyanei Purim, and R. Mordechai Rabinovitch, Tzafoh Ha-Tzafit, on Aroch Ha-Shulchan cited below [n. 38].)

R. Genack notes that this analysis depends on the assumption that to qualify as valid, a Megillah must adhere to the standards of Kitvei Ha-Kodesh. However, this is challenged by R. Velvel Soloveitchik, who maintains that Megillat Esther has a status independent of Kitvei Ha-Kodesh, and therefore need not adhere to its standards.

The Aruch Ha-Shulchan (OC 691:3) decides in favor of the lenient view, noting that a woman is even permitted to tie tzitzit, and therefore all the more so can she create a Megilah in which she is obligated:

ונראה דגם אשה פסולה לכתיבת המגילה, אף על פי שחייבת בה, כמו שפסולה לכתיבת ספר תורה, תפילין, ומזוזות; אף על פי שחייבת במזוזה, וכמו כן מגילה (הגרע"א). ויש מי שמכשיר (ברכי יוסף הובא בשערי תשובה).

וכן נראה לי: דבשלמא בספר תורה, תפילין, ומזוזות, דרשינן "וקשרתם... וכתבתם" – כל שישנן בקשירה ישנן בכתיבה, וכל שאינן בקשירה אינן בכתיבה. וממילא דאשה, כיון דאינה בקשירת תפילין – אינה בכתיבה גם לענין מזוזה, אף שחייבת, כיון דחדא פרשה היא עם תפילין.

אבל למגילה לא שייך זה. ואדרבא: כיון שחייבת – וודאי דכשרה לכתיבה. והרי מותרת לעשות ציצית, וסוכה, ושופר, אף על פי שפטורה מהם, וכל שכן מגילה שחייבת בה. וכן מבואר מהטור, ושולחן ערוך, והרמב"ם, וכל הפוסקים שלא הזכירו אשה לפסול במגילה.

The Sdei Chemed (Ma'arechet Purim, 12) quotes a manuscript from one of the rabbis of Jerusalem from the year 1734 which argues based on Masechet Sofrim that a woman can write the Megillah--since Masechet Sofrim states that anyone who can fulfill an obligation on behalf of the congregation can write the text as well (cited by Mordechai, Halachot Ketanot: זה הכלל, כל המוציא את הרבים ידי חובתם כותבו). This is based on the position of the Shulchan Aruch and Rambam that women can be motzi men in the obligation of Megillah; however, according to the Rema, who maintains based on the Behag that women cannot be motzi men in their obligation, it would seem that women would not be able to write a Megillah on behalf of men either. Nevertheless, this Jerusalem rabbi concludes that even if women cannot be motzi men, they can still write a Megillah since they have a connection to the mitzvah.

  • I don't understand this at all. If they can tie Tzitzit, then the rule only applies to mezuza and tefillin and sefer Torah as listed in the braysa there. Who said anything about kitvei hakodesh? There are literally dozens of examples of Sefardi Acharonim who say women can tie Tzitzit but can write a Megillah, who claim to be following the Shulchan Arukh here. – Double AA Mar 8 '18 at 22:57
  • @DoubleAA R. Genack himself adds a reason why this is not muchrach. Reading the second paragraph of the answer. – wfb Mar 8 '18 at 23:32
  • The griz doesn't answer it since accd to the griz not needing kitvei hakodesh would imply no Amud at the end, but the Sefardi Poskim require it. Again logically inconsistent with dozens of Poskim means there's something else going on. – Double AA Mar 8 '18 at 23:44
  • @DoubleAA See Rashi Megillah 8b s.v. sefarim, cited by Avnei Nezer ibid. – wfb Mar 9 '18 at 16:56
  • I don't know what you are seeing in Rashi that is relevant. Note that avnei nezer retracts somewhat in 518 – Double AA Mar 9 '18 at 17:02

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .