How when moshe turns his head not to see God's face, he sees He's got on teffilin? I thought God had no physical form.

  • G-d doesn't, and no one said he did. – ezra May 22 '17 at 23:23
  • We learn in my community that G-d performs all the mitzvot. The gemara discussing G-d's tefillin, including what is written in them, is referenced here: hasofer.com/page.pl?p=hashemtefillin – SAH Aug 9 '18 at 1:25

The Torah speaks in allegory.

Rambam in Moreh Nevuchim

|improve this answer|||||
  • 2
    source in moreh? – mevaqesh Apr 14 '15 at 3:09
  • Where does the Torah say that Moshe saw God's Tefillin? – mevaqesh Dec 8 '16 at 6:19
  • @mevaqesh - The Torah does not mention that Moshe Rabbeinu saw G-d's tefillin, but it does say that he saw "G-d's back." (Shemos 33:18) When taken literally (and the passage should not be taken literally), it would make sense that Moshe would have also seen G-d's tefillin. (Brachos 7b) – ezra May 22 '17 at 23:25

In my opinion, it is in order to teach us that wearing tefillin is a fulfillment of וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו (Deuteronomy 28:9), walking in the ways of God - imitating Him, Who is perfect, in order for us, His creations, to become more perfect, to demonstrate that He is our Creator.

|improve this answer|||||
  • so God has a form? – Baal Shemot Tovot Mar 29 '12 at 22:07
  • 1
    How are you inferring that from what I wrote here? – Adam Mosheh Mar 29 '12 at 22:08
  • You say that God wears Tefillin therefore we should wear tefillin. Sounds like you're understanding it literally that god wears tefillin. You cant wear tefillin unless you have a form. – Baal Shemot Tovot Mar 29 '12 at 22:12
  • 3
    @l', It seems that Adam's intention is that just like, for example, we try to imitate God by being kind, for He is kind, we cannot possibly compare our kindness to His. What it means for God to be kind is different than what it means for you or I to be kind. Similarly, the concept of God's wearing tefillin is not to be taken literally, but rather just like in the kindness example, a representation of "the Godly counterpart" to wearing tefillin. – jake Mar 29 '12 at 22:30
  • @jake - You are indeed correct. – Adam Mosheh Mar 29 '12 at 22:34

It is meant allegorically. Yet, Rav Moshe Takku believed that Hashem is corporeal, and that this midrash is literal, rather than allegorical. See here: http://www.rationalistjudaism.com/2010/01/rashi-and-rav-elyashiv.html?showComment=1265207473180#c1151988318870704459

Rav Moshe Taku was a 13th century Tosafist. http://en.wikipedia.org/wiki/Moses_Taku

|improve this answer|||||
  • 5
    I'm not sure why the opinion of a single medieval scholar is relevant. He is outside the mainstream of Judaism. He even called R'Sadya Gaon a kofer for not being a corporealist! – Ariel K May 24 '11 at 23:44
  • 2
    it is relevant because: (i) it shows that there was not absolute consensus as to how to understand this gemara, and so is worthy of note; (ii) he is one that we explicitly know to be a corporealist by his own writings, but there were many others referred to by Rishonim who were corporealists. Yes, post-Rambam, modern mainstream Judaism rejects the corporeality of God. – josh waxman May 30 '11 at 5:05
  • 1
    @joshwaxman I don't think Judaism gives this opinion much consideration. – Hacham Gabriel Dec 25 '11 at 23:05
  • @joshwaxman it's not a Midrash it is a Gemara Berachot 6. – Hacham Gabriel Jan 20 '12 at 16:12
  • 2
    @HachamGabriel: It is a Midrash aggada which appears in a gemara. And of course contemporary Judaism does not give this opinion much consideration. The Rambam won the day, whether he was right or wrong as to the meaning of the midrash (and whether he was right or wrong as to God's corporeality). – josh waxman Jan 22 '12 at 1:15

Moshe Rabbeinu did not see the tefillin, but the knot since HaShem 'turned'. The midrash aggadah in Berakhot 6a contains a remez, but to understand it, one has to understand what the tefillin are.

I am not going to explain this, however, the tefillin are two containers of Torah. Please note that Moshe Rabbeinu received two sets of lukhot on which the Torah was inscribed (not just the Aseret HaDibrot). These provede the remez (hint) as to the true meaning of the tefillin, and why Moshe was only shown the knot, but why the midrash aggaadah refers to both, but not the knot.

|improve this answer|||||

Precisely because God has no form, is why Chazal explain this to be referring to Tefillin rather than about God Himself.

The Maharal in Gur Arye explains this piece. When Moshe asked to see God's glory that was asking to see His Tefillin itself. We find that Tefillin is called יקר and פאר. It is an adornment. He was told that he can't see the actual full glory but he will be shown and will perceive the knot of the Tefillin, which is a secondary glory. Rather than seeing the full-spread glory He will see the existence of it, tied and not spread. He will see as one sees from behind, in which it is enough to know that it's there while still not getting the full picture.

|improve this answer|||||

R. Hai Gaon explains that this obviously cannot mean that Moses actually saw God wearing tefillin. The verse explicitly states that no man can see God and live, and the Talmud cannot disagree with this. Rather, prophets see images in their hearts rather than with their eyes (i.e. God gives them some sort of mental vision), and in this case Moses could have seen in his heart an image of God's glory with tefillin. He then explains that God was showing Moses tefillin in the same way as he showed Moses an image of the Tabernacle (to help him understand it). He concludes that the part of the vision with the tefillin could have been either in Moses's heart or with his eyes, but the part with God's back could only have been in Moses's heart.

Teshuvot Hagaonim Im Teshuvot U'Pesakim M'Chachmei Provencia #67 (p. 205-207)

מנין שהקב"ה מניח תפילין שנא' נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו ימינו זו תורה שנ' מימינו אש דת למו עוזו אילו תפילין פירשה שהקב"ה מראה כבודו לנביאיו וחסידיו באונתא דליבא כדמות אדם יושב דכתיב ראיתי את ה' יושב על כסא וגו' וכתיב ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וכמי שיש לו רגלים דכתיב תחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (וכמעשה) וכיון שנודע לנו שהוא מתראה לנביאים בענין הזה נתברר לנו כי זה הראיה האמורה בראיית הלב ולא בראית העין כי לא יתכן להאמר בראיית העין שנראת דמות להקב"ה שנ' ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו אלא ראיה בלב היא כך יתכן להאמר שאיפשר לאדם לראות בראיית הלב דמות כבוד בראש ועליו תפילין והאומר ראיית בראיה הבל היא כדכתיב ולבי ראה הרבה חכמה ודעת כך כונתו ולא ראיית העין ממש שהרי בפירוש אמר הכתוב ודברתי אל הנביאים וביד הנביאים אדמה מלמד שמראה לכל נביא דמיון שיוכל לראותו אבל ראייה ממש חס ושלום שיש מי שעולה על דעתו וכי ר' יצחק חולק על התורה שנ' ולא יראני האדם וחי ובא ר' יצחק ואמר כי נראה הקב"ה ועוד הלא כתיב ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר הנה מראה הכתוב שראו ובמקרא אחר כתיב ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש קשו קרא אהדדי ופרקינן לא קשיא האי קרא דכתיב ויראו את אלהי ישראל ראית הלב והאי דכתיב כי לא ראיתם כל תמונה ראיית העין ומצאנו לשון הקודש שקורא בענין הזה ראיה שבלב שנ' וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויעקב לא היה במצרים אלא בארץ כנען וכהנה רבות למביני הדעת יראי השם פחות מזה די (להם) להבין ולידע שאין בכל התלמוד דבר מודיע שיש בישראל נותן דמות לבוראנו ישתבח שמו ויתעלה זכרו אמנם חלוקי לב רשעי ארץ מינים מחפאים דברים לא כן כדי לגנות עצמם מי שפרע מדור המבול יפרע מהם

ומצאנו שהקב"ה ישתבח שמו הראה למשה רבינו תוך הכבוד שאמר הכתוב וראית את אחורי ופני לא יראו כגון מלאך ובראשו תפילין וראה משה רבינו והבין קשר של תפילין ושין של תפילין כענין שהראהו כלי המשכן שנ' ככל אשר אני מראה אתך את תבנית המשכן וזה יתכן למראית [העין ויתכן למראית] הלב אבל זה שכתב וראית את אחורי אינה אלא ראית הלב ועל אותה הראייה שנא' במשה רבינו שראה קשר של תפילין ושין של תפילין עליה אמר ר' יצחק רמז לזה הדבר מן הכתוב מנין ואמר נשבע ה' בימינו וכענין זה חזיון נבואת הנביא יושב ער ורואה בלבו חזון נבואה כמו ראיית הישן חלום ומקרא מלא כתיב אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו פי' וכי במראה עין אליו אתודע כאלו בחלום אני מתראה לו ומדבר עמו ועל אותם התפילין שנראו למשה רבינו מתוך הכבוד חקרו רבותי' ז"ל מה היה כתיב בהן ומפרשי מי כעמך כישראל ומי גוי גדול ואלו הדברים קבלה הלכה למשה מסיני היו בידם ומקבלה פרשו שאי אפשר לדברים הללו להתפרש מן הדעת כלל

|improve this answer|||||

You must log in to answer this question.