The relevant passage is indeed in the 8th chapter of Shemonah Ferakim. In discussing the issue of free choice, he addresses the question of whether the prediction that the Egyptians would oppress the Jews indicated that they didn't have free will. He claims that it doesn't since there was no indication of who in particular would sin. Rather, he claims that it is no different than God saying: "In the future there will be people who sin and people who obey." That observation does not negate their free will. Similarly, other predictions that Israel would sin in the future do not indicate a lack of free will, for individuals are not named. In passing he writes that a general prediction that someone will sin, is no more problematic than the very prohibition against the sin, and the associated stated penalties. These would never exist if they would not be executed, but nevertheless, in no way undermine an individual's free choice. The following are his words according to R. Shilat's translation:
מזה, אומרו לאברהם: +בראשית טו, יג+ "ועבדום ועינו אותם" וכו'. אמרו: הלא תראה שכבר גזר על המצרים שיעשקו את זרע אברהם, ומדוע ענשם, והם מוכרחים, אין מנוס להם מלשעבדם כמו שגזר? ותשובת זה, שזה כאילו אמר יתעלה, כי העתידים להוולד - יהיה מהם ממרה ונשמע, וצדיק ורשע. וזה אמת, ולא בזה המאמר יחוייב פלוני הרשע להיות רשע בהכרח, ולא פלוני הצדיק להיות צדיק בהכרח. אלא כל מי שהיה מהם רשע - בבחירתו היה, ואילו רצה להיות צדיק - אכן היה, ואין מונע לו. לפי שההודעה לא היתה על איש איש, עד שיאמר: כבר נגזר עלי, אלא באה על הכלל, ונשאר כל איש בבחירתו על עיקר הטבע. וכן כל איש ואיש מן המצרים אשר עשקום ועשו להם עוול, אילו רצה שלא לעושקם - היתה לו הבחירה בזה, לפי שהוא לא גזר על איש שיעשוק.
וזאת התשובה בעצמה היא התשובה על אומרו: +דברים לא, טז+ "הנך שוכב עם
אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ". שאין הפרש בין זה ובין
אומרו: מי שיעבוד עבודה זרה - נעשה בו כך וכך, לפי שאם לא יהיה שם לעולם
מי שיעבור - יהיה האיום לבטלה, ויהיו הקללות כולן לבטלה, וכן העונשים אשר
בתורה, ולא בגלל מציאות דין הסקילה בתורה, נאמר שזה אשר חלל השבת - מוכרח
על חלולו, ולא בגלל הקללות יחוייב שנאמר, שאותם שעבדו עבודה זרה וחלו בהם
הקללות ההן - נגזר עליהם בעבודתה. אלא בבחירתו עבד כל מי שעבד, וחל עליו
העונש, +ישעיהו סו ג - ד+ "גם המה בחרו בדרכיהם וכו' גם אני" וכו'.
R. Qafih's translation of the relevant line is quite similar:
כי אין
הבדל בין זה ובין אמרו שכל העובד עבודה זרה
נעשה בו כך וכך לפי שאלו לא היה שם לעולם
מי שיעבור היו כל האיומים לבטלה והיו
כל הקללות כולן לבטלה וכך כל העונשין
שבתורה