Abarbanel discusses this issue in his commentary on Yechezkel 26:1:
השאלה השישית בכפל המאמרים שאמר הנביא על מפלת צור כי אחרי שאמר ושחתו חומות צור והרסו מגדליה וסחתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע משטח חרמים תהיה בתוך הים מה צורך לומר שנית בתתי אותה עיר נחרבת כערים אשר לי נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים וכן שאר הפסוקים, ומכלל זה שבא נבואה אחד על נגיד צור בן אדם אמור לנגיד צור ואחריה נבואה אחרת על מלך צור ואם הנגיד הוא המלך או המלך הוא הנגיד כדעת המפרשים למה באו שתי נבואות על המלך והיה די באחת מהן ולמה בפרשה הראשונה נזכר שם צר חסר בענין הנגיד ובנבואה האחרת נזכר שם צור מלא בענין המלך. והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלה כולם:
הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להודיע לנביא שבעבור שצור עם היותה קרובה ושוכנת אצל ירושלם ואוהבת אותה שמחה בחרבנה בחושבה שכל הסוחרים והסחורות שהיו באים לירושלם ילכו אליה ותמלא צור מחרבנה של ירושלם, לכן הודיע השם לנביא שתי מפלות שתבואנה על צור האחת על ידי נבוכד נצר מלך בבל שיעלה עליה בעם רב ומלכים רבים וכפרי צור אשר בשדה יחרוב ויהרוג אנשיהם ויבא על צור ויבנה עליה דיק וישפוך סוללה ושאר כלי המלחמה ויכנס בעיר כבוא אדם בעיר מבוקעה אין חומה, וירמוס כל חוצותיו ויהרוג אנשיה וישלול שללה והן החומות יהרוס ובתי חמדתם יתוץ והאבנים והעצים והעפר ישליכו לתוך הים ותשאר כצחיח סלע שלא ישב אדם שם אבל לבד יהיה צור משטח חרמים לדייגים שישכנו שמה וישטחו רשיותם וחרמיהם ולא תעשה שם סחורה אחרת, והמפלה השנית הודיעו אחרי זאת שהיא יותר גדולה ממנה לאין שיעור והיתה על ידי אלכסנדרוס מוקדון, ושיכנס הים בצור וכל המדינה תשקע בים ועל זה ירעשו האיים וכל נשיאי הים וישומו על זה איך נאבדה העיר ההוללה הזאת שתשאר נחרבת כערים אשר לא נושבו מעולם ושיכסוה מי הים באופן שלא יהיה עוד במקומה יישוב, ובימים ההם תושע יהודה וישראל ישכון לבטח בארץ החיים, וצוה השם לנביא שישא על צור קינה מסחורותיה ועושרה ומהסוחרים והסחורות שיבאו אליה מאפסי ארץ והאניות והדוגיאות הבאות אליה, ואיך יקוננו עליה עתה כל תופשי משוט וכן המלחים וכן כל חובלי הים המנהיגים אותה, ואחר שהודיעו השם שתי המפלות העתידות לבא על צור הודיעו ענין המושל אם בזמן המפלה הראשונה שהיה עליהם נגיד ויגבה לבו בממשלתו בחכמתו בהנהגה והודיעו שיבואו עליו עריצי גוים שהם הכשדיים ויהרגוהו, ואם בזמן המפלה השנית שיעשה אלכסנדרוס מוקדון שאז יהיה מולך מלך על צור והגיד מחרבנו ושפלותו ושישוממו עליו הבלהות ולא יהיה עוד מלך על צור עד עולם.:
Translation:
The sixth question is in the multiplication of the [speeches?] that the prophet spoke about the fall of Tyre, for after he said "And they shall destroy the walls of Tyre, and break down her towers; I will also scrape her dust from her, and make her a bare rock. She shall be a place for the spreading of nets in the midst of the sea; for I have spoken it, saith the Lord GOD; and she shall become a spoil to the nations.", what is the purpose of saying a second time "When I shall make thee a desolate city, like the cities that are not inhabited; when I shall bring up the deep upon thee, and the great waters shall cover thee" and so the other verses, and moreover, from that one prophecy came about the 'Prince of Tyre' " 'Son of man, say unto the prince of Tyre..." [Yechezkel 28:1] and after her another, different prophecy about the 'King of Tyre', and if the prince is the king, or the king is the prince as some commentators say, why were there two prophecies that came to the king, for one was enough, and why in one place was Tyre mentioned missing-spelling [meaning it said צר instead of צור] in the reference to the prince and in the other prophecy Tyre is mentioned in full-spelling in reference to the king?
[Answer:]
The general meaning of the prophecy is to inform the prophet that because Tyre, with her neighboring by Jerusalem and loves her, and is happy for her [Jerusalem's] destruction, believing that all the merchants that would go to Jerusalem will now come to her [Tyre] and Tyre shall be filled from Jerusalem's destruction, therefore God informed the prophet about the two falls that will come upon Tyre: One by Nevuchadnetzar, King of Babylon, who shall rise upon her with many people and many kings and the villages of Tyre that are in the field he shall destroy and kill all their people, and he shall come upon Tyre and build over her a rampart and shall pour over her [dikes?] and other weapons of war and he shall enter the city as a man comes to an open city without a wall, and he shall trample all its streets and kill all her people and plunder her wealth and her walls he'll destroy and their beautiful homes smash, and the rocks and trees and dirt they shall throw into the ocean and she shall remain "a bare rock" that a man never settled upon, but besides Tyre shall be "a place for the spreading of nets in the midst of the sea" for the fishermen who shall settle there and spread their nets and no other industry shall be made there,
and the second fall He [God] informed him after this [first fall] that she [second fall] shall be greater than her [the first fall] immeasurably and she was by Alexanderus Mokdon, and he shall enter the ocean by Tyre and the entire state shall sink in the ocean and for this the isles shall be in an uproar and all the lords of the ocean and they shall wonder [incredulously] how was this mirthful city lost that she shall remain destroyed as the [other] cities that weren't resettled ever and that the ocean's waters shall cover her in a way that she won't be able to be resettled, and in those days Judah shall be delivered [/saved?] and Israel shall settle secured in the land of life, and God commanded the prophet to give a lamentation on her merchandise and her riches and her merchants that shall come to her from all over the world and the ships and fishing-boats that come to her... [and how all shall lament her fall],
and after God informed him of the two falls that shall come upon Tyre, He informed him of the issue of the lord, if in the time of the first fall ruled upon them a prince, that his heart rose [he became arrogant] in his wisdom and rulership, and informed him that tyrannical people of the nations shall come upon him, and these are the Chaldeans [meaning Babylonians] and shall kill him, and if in the time of the second fall, that Alexanderus Mokdon shall do, at which time a king shall rule Tyre, and he [Alexander] shall bring upon destruction and desolation and there shall never be a king upon Tyre ever.
Malbim discusses this issue in his commentary on Yechzkel 26:14 and refutes the Abarbanel's opinion:
ונתתיך לצחיח סלע ע''י שאעלה עליך את הים ויסח עפרה ולא ישאר רק צחיח סלע, ולא תהיה ראוי לישוב רק ,למשטח חרמים ועי''כ ,לא תבנה עוד לעולם, והנה המהרי''א שאל הלא נבנית שנית עד שהחריב אותה אלכסנדר מוקדון, ועי''כ פי' נבואה זו הבאה על חורבן שנעשה ע''י אלכסנדר ואין זה קושיא כי אח''כ נבנית במקום אחר שלא על מקומה הראשון כנודע, וכמ''ש עמ''ש בעיר הנדחת לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נבנית לגנות ולפרדסים, והנבואה מורה שהכל נבא על החורבן שהיה ע''י נ''נ כמו שית' :
Translation:
"'And I will make thee a bare rock' - through that that I shall raise upon you the ocean and cover you with dirt, nothing shall remain but bare rock, and she will be unfit to accomedate a settlement but 'thou shalt be a place for the spreading of nets' and because of that 'thou shalt be built no more', and yet the Maharya [the Abarbanel] asked: After all, she was built a second time and was destroyed again by Alexander Mokdon and because of that he explained this prophecy as to referring to the destruction caused by Alexander, and this isn't a question for afterwards [after the destruction by Nevuchadneztar] she was built in a different location, not where she was first built as is known, and as I wrote similarly on Ir Hanidachat that shall not be rebuilt - she shall not be rebuilt [to the same prosperity] as she was, but she shall be built for gardens and groves, and the prophecy in its entirety is referring to the destruction by Nevuchadnetzar as will be explained [further].
Da'at Mikra in their introduction to ch. 28 write:
בפסקה זו (א'-י') מדובר על 'נגיד צור' ובפסקה ב (י"א-י"ט) על 'מלך צור'. קצת מפרשים, ובראשם אברבנאל, מנסים להבחין הבחנה של ממש בין שני אלה, ומסבירים, שכל קינה מכונת לאישיות אחרת (אך שתיהן משמשות כסמל הממלכה). ברם יחזקאל נוהג להשתמש ליד השם מלך גם בשם נשיא. יתכן אפוא, שגם לגבי הצמד 'נגיד' - 'מלך' גון את לשונו, לא להבחנה מהותית, אלא מטעמים של סגנון. בפסקה א' הוא רוצה להדגיש: 'ותאמר אל אני...ואתה אדם ולא אל' ולכן אפשר להסתפק כאן, ואולי גם ראוי יותר, בתאר 'נגיד'. ואלו בפסקה ב', שבה מתוארת גדלתו ותפארתו של המלך, שם מתבקש יותר התאר הרם 'מלך'.
Translation: In this paragraph (v.1-10) it is talking about [the] 'prince of Tyre' [Nagid Tzor] and in paragraph B (v.11-19) about [the] 'king of Tyre' [Melech Tzor]. A minority of the commentators, lead by the Abarbanel, attempt to differentiate an essential distinction between these two, and explain, that every lamentation is directed at a different person (but both appear as symbols of the kingdom). However, Yechezkel is accustomed to adding near the title 'king' also the title 'prince' [Nasi]. It's therefore possible, that also for the pair of 'prince' [Nagid] and 'king' he diversified his tongue, not for an essential distinction but for stylization purposes. In paragraph A he wishes to emphasize: "and thou hast said: I am a god...yet thou art man, and not God..." and one can be content here with, and perhaps it's even better to use the title 'prince' [Nagid]. And in paragraph B, in which the greatness and grandeur of the king is described, there the title 'king' is more relevant.
Note: Daat Mikra mention previously in their intro to ch. 26 of the story of Tyre's double destruction with Nevuchadnezzar and Alexander but don't make any further mention of Alexander.