The historian Ismar Elbogen in his "Century of Jewish Life", which he wrote before he passed away in 1943 and was published posthumously, places the beginning of the war on Tisha B'Av of 1914.
But I think that Jewish people thought of the war as having begun on Tisha B'Av even from the start of the war itself. We can see this from their memoirs. Let me cite a couple that I've come across.
Here is an excerpt from "Megillat Puraniyot", written by Avraham Asher Finshtein about the effects of the war in Pinsk, and published in 1929 (available here):
חדש מנחם־אב תרע"ד. שמועות מבהילות התחילו באות בעתונים. האויר התעבה. הרגש מחנק קשה. הבינונו, כי מאורעות נוראים מתרגשים ובאים. עננים שחורים
נצברו בקצה האופק והד רעמים נשמע מרחוק. אירופא התחילה מתניסת. היום
אוסטריה, מחר רוסיה ומחרתים גרמניה וצרפת. בנשימה עצורה חכו הכל לתוצאות
ההתרנזות, שתקפה את עמי אירופא. בבקר בבקר היו משכימים לרוץ אל הדואר
לקבל את העתונים, למען דעת מה ילד יום אתמול. העצבים נמתחו עד כדי להפקע
והלב דפק בחזקה. והנה הרעים הרעם. טלגרמה קצרה, שנתקבלה בעיר בצום
החמישי, הודיעה כי גרמניה הכריזה מלחמה על צרפת ועל רוסיה, אוסטריה מצדה
קראה גם היא מלחמה על שתי הממלכות האלה, ורוסיה וצרפת ענו גם הן בקריאת
מלחמה. ופתאום והנה נם יפוניה מתערבת בתוך המערבולת. ריח דם ודמעות התחיל
נודף באויר, המון שדי בלהות הגיחו מעמקי תחתיות לבלע את כל היקום. לא היו
ימים מועטים וגם בריטניה השליכה את עצמה אל תוך הקלחת הרותחת
As he describes it (I don't have the time now to translate the passage), the buildup of tension in Europe was happening in the days preceding Tisha B'Av. They probably even knew about the war declared on Serbia by Austria-Hungary, but, as you will find in many a history book, people in Europe did not necessarily think that the small local war would spark a world war. Only when the major powers got involved, Germany and Russia, did people think of the real war as starting. And that they heard about only on Tisha B'Av itself.
Another memoir with a similar sentiment comes from R' David Essrig who grew up in Tzfat (later of Utica, NY). He published autobiographical essays together with his seforim. The following comes from his first one, published in 1952 (available here):
בשנת תרע״ד בט' באב שחל באותה שנה במוש״ק, ישבנו על הארץ בצפת בביה״כ אר״י החדש וקראנו מגילת איכה, אבל כמה צער וכאב הרגשנו יותר משנה אחרת, יגון וקדרות כיסה את כל פנים, וביחוד אני לבי נשבר בקרבי ובכיתי מאין הפוגות! (ראה מגילה ג. ״אע״ג דהוא לא חזי מזלי׳ חזי״) למחר התפשטה כבר שמועה הנוראה כי נכרזה מלחמה בין אוסטריא וסרביא, ולאט לאט נשתלשלה מלחמה עולמית שהביאה חורבן עולמי, וביחוד חורבן עמנו וארצנו הק'.
He too remembers the beginnings of war as connected with the Tisha B'Av experience. He recalls hearing about the war starting (even just the declaration of war on Serbia; the news may have reached Palestine a few days late, or it may have only been considered relevant once it sparked a bigger war) on Tisha B'Av itself.