2

If a shul buys a sefer Torah that turns out to be stolen, what happens?
May they continue using it? Are they yotzei on the readings they've performed in the past?

  • Generally one shouldn't say blessings on stolen items בצע ברך נאץ יהוה – Double AA Jan 1 '17 at 16:27
  • blessings arent meakev the Torah reading @DoubleAA – sam Jan 6 '17 at 4:04
  • it would depend if the mitzvah of krias haTorah has a din of shmia or a din of kria – sam Jan 6 '17 at 4:11
  • @sam על שלא ברכו תחילה... Plus we may be talking about a Deorayta – Double AA Jan 6 '17 at 4:18
  • I beileve Rav Moshe brought a proof from the shul of Alexandria that Krias haTorah has a din of shmia forgot where – sam Jan 6 '17 at 4:35
3
+50

Rav Uri Dasberg says that l'Chatchila one can not make a Bracha on a stolen object. Therefore no Bracha may be said over a stolen Torah. He brings in the name of Sh"ut Bais Yitzchak Yore Deah 2:109 that there may be room to even allow one to make a Bracha on a stolen Torah, however even the Sh"ut Bais Yitzchak says that one should L'chatchila not make a Bracha on a stolen Torah.

לכתחילה קריאת התורה כוללת בתוכה גם כן ברכת התורה. לגבי ברכה על חפץ גזול קובע התלמוד (ב"ק צד, א סנהדרין ו, ב) את הפסוק (תהילים י, ג) "בוצע ברך נאץ ה"', ואין זה מברך אלא מנאץ. על כן אף אם יוצא אדם בקריאה בספר גזול אין הוא רשאי לברך עליה הלכה דומה נפסקה בשולחן ערוך (או"ח תרצא, יא) שאע"פ שאדם יוצא ידי חובתו בקריאה במגילה גזולה, אין הוא רשאי לברך עליה, כשם שעל לולב גזול אין לברך (שו"ע או"ה תרמט, א).‏

בשו"ת בית יצחק[16] יו"ד ח"ב סי' קט כתב שיש מקום לחלק בין קריאת המגילה לקריאת התורה, שבעוד שבקריאת התורה הברכה היא על התורה ולא על מצות הקריאה ("אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו . . . נותן התורה") הרי במגילה הברכה ה"א על מצות הקריאה ("אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה"). כשבא אדם לקיים מצוה בחפץ גזול ומברך על קיום המצוה - אין זה מברך אלא מנאץ, אולם כשאין הברכה על קיום המצוה - אפשר שעל כך לא נקבע שזה ניאוץ. אעפ"כ הוא פוסק שאין לברך לכתחילה.‏

B'dieved the Yesodei Yeshurun says that one does fulfill their obligation with a stolen Torah, however Sefer Chasidim seemingly disagrees.

בדיעבד לגבי קריאת המגילה נפסק בשו"ע (או"ח תרצא, יא) שאם קרא במגילה גזולה יצא. הנימוק ההלכתי לכך הוא שכיון שיוצאים בקריאת המגילה שהיא תוצאה של קול, הרי קול אינו נגזל, ועל כן יוצאים ידי חובה במגילה גזולה. בספר יסודי ישורון[20] מסכם שורה של בעלי תשובות המשווים דין קריאת התורה לדין מקרא מגילה, ופוסקים שבדיעבד הקורא בתורה גזולה יצא ידי חובתו. אמנם עי' בספר חסידים (מהדו' ה"ר מרגליות הוצאת מוסד הרב קוק תשיז) סי' תשעב, שמי שחטף סדור תפלה מחברו חייב להתפלל שנית, כי התפלה הראשונה לא עלתה לו. אבל אפשר שזה רק ממידת חסידות.‏

לעניננו פירושו של דבר שהנזילות מצד רוכש הגזילה אינה חסומה לחלוטין. אמנם המסקנות מהנ"ל הן שחובה על רוכש ספר תורה לבחון היטב מה מקור הספר, שמא הוא גזול. אולם הידיעה שבדיעבד מי שקרא בספר-תורה גזול יצא ידי חובתו עלולה להביא לחוסר העמקה בבדיקות המוקדמות, אם בכלל הן תעשינה.‏

Zomet.Org.Il

  • Do any of these sources differentiate between before one knows it is stolen, and after, which the op asked about separately? – mevaqesh Jan 9 '17 at 16:39
  • @mevaqesh I asked two things -- if they may continue using it -- they shouldn't, and they [probably] can't make the brachot even if they do; if their previous usage counts -- b'dieved yes. – Scimonster Jan 12 '17 at 6:58

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .