Mi Yodeya is a question and answer site for those who base their lives on Jewish law and tradition and anyone interested in learning more. It only takes a minute to sign up.
Sign up to join this community
In Pirkei Avot 5:17, when citing an example of a controversy that is for the sake of Heaven, the Mishnah uses the terms "Hillel and Shamai". Many translations that I have seen - including Aish.com and Art Scroll as well as Rabbeinu Yonah's commentary translate this to mean Bet Hillel and Bet Shamai.
Is this a correct translation? If so, why didn't the Mishnah outrightly specify this? Was there an editing error?
אפשר שר"ל על בעלי המחלוקת עצמן כי שמאי והלל נתקיימו שניהן לא כן קרח שמת וירד שאולה אמנם אין הלשון מתיישב מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים דמשמע המחלוקת עצמה לא בעלי המחלוקת גם לפי זה מה בא התנא ללמדנו שנתקיים שמאי ולא מת למה יומת מה עשה גם אפשר לומר שדברי ב"ש לא נתבטלו לגמרי אלא נשנו דבריהם במשנה לפי שע"י דבריהם נתברר האמת כמו שאמרו בגמרא וכי מאחר שאין הלכה כדברי היחיד למה נשנו דבריו אצל דברי המרובים ותרצו שהוצרכו להזכיר דברי היחיד שאם יבא אדם לומר כך שמעתי וקבלתי יאמרו לו דברי היחיד שמעת ואין הלכה כמותו הרי שמתוך דברי היחיד מתקיימין דברי המרובים כן הוא ב"ש וב"ה מתוך דברי ב"ש יתקיימו דברי ב"ה אבל קרח ועדתו אינו כן שהרי לא הוצרך לאומרו בליעת קרח לקיים הכהונה ביד אהרן כי אם בא האות והמופת פריחת המטה גם זריחת הצרעת למערער על הכהונה א"כ סופה בטלה ואין מתקיים האמת ע"י קרח.
This is discussing the proprietors of the dispute themselves - Shamai and Hillel, they both endured (סופה להתקיים). As apposed to Korach, who died and went to Sheol. However, the language of the Mishnah seems to imply that the dispute itself will endure, not the proprietors of the dispute. Indeed Shamai, proprietor of the unpopular opinion, did not die. Why would he need to die? So, their disputes carry on, and the opinion of Shammi, and subsequently Beit Shamai, serve as a guide to the truth. If someone comes along with Shamai's opinion, his friend can tell him that the law ain't so. [See Ediyot 1]
Maharal, in Derech Chaim, says that the machlokos of Hillel and Shammai were the purest form of l'sheim shomayim, in that there was nothing that they could have done differently to prevent them:
שהמחלוקת שלהם היה לשם שמים לגמרי. שלא תוכל לומר עליהם שום צד שלא לשם שמים, שאי אפשר לומר שאם היו מטריחים עצמם בהלכה לעמוד על הדבר, או ילכו לשאול, לא היה צריך להם המחלוקת
It seems that he's contrasting them with Beis Hillel and Beis Shammai, of whom the Gemara (Sanhedrin 88b) says לא שמשו כל צרכם, their machlokos were because they hadn't applied themselves as fully as possible to learn from their teachers.
(The editor's footnotes there, though, are unsure about this understanding, since some of the Maharal's phrasing there - such as the expression אלו ואלו דברי אלקים חיים that he quotes - is, in the original (Eruvin 13b), speaking of Beis Shammai and Beis Hillel.)
This is addressed in the Igeret of Sherirah Gaon 1:5 which says:
וכמה דהוה בית המקדש קיים כל חד וחד מרבוואתא הוה מגמר להו לתלמידי טעמי דאורייתא ודמשנה ודתלמוד במילי דמחבר להון בשעתיה ומורו לתלמידייהו כי היכי דחזי. והוה נפישא חכמה ולא הוו צריכין לטירחי [אחריני] וההיא פלוגתא דסמיכה לחוד הוא דהות ביניהון וכד אתו שמאי והלל נמי בתלת מילי בלחוד הוא דאיפליגו דאמרינן אמר רב הונא בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל וכיון דחריב בית המקדש ואזילו לביתר וחריב נמי ביתר ואיתבדרו רבנן לכל צד. ומשום הנך מהומות ושמדים ושגושין שהיו באותו זמן לא שמשו התלמידים כל צרכן ונפישי מחלוקות. מן כד נחת נפשיה דרבן יוחנן בן זכאי והוה רבן גמליאל והוה נמי עדיין ר' דוסא בן הרכינס ואחריני נמי מהנך ראשונים והות פלוגתא בין בית שמאי ובין בית הלל. ואע"ג דאדחו בית שמאי ונקבעה לכל הלכה כבית הלל הות פלוגתא בדורו של רבן גמליאל בדברים אחרים בין ר' אליעזר דהוי שמותי ובין ר' יהושע דאינון תלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
Hillel and Shammai had disagreement (for the sake of Heaven) on only three issues. What is reported in Avot is accurate.
Their students, because of a diminished level in their learning properly (due to the environmental hardships of their time) did not have the level of unity and agreement that their teachers possessed.
That means that they didn't comprehend that there is only one Torah and all the various teachings and approaches are in agreement in reality. They believed that their own views were correct and the teachings of others were wrong.
Consequently, argument and disagreement increased among the students (which was not for the sake of Heaven, but because of their failure to learn sufficiently).
May be that the explanation is very obvious.
the point is how did the controversy begin. The machloket BH and BS started by Hillel and Shammai themselve. Even if most machloktot are between two bate midrashot, the spirit of this type of controversy is the spirit of Hillel and Shammai. The mishna addressed the paradigm. So it's right to write מחלוקת הלל ושמאי.
