Who holds that Cholov Yisroel is not a chumra? [duplicate]

Question

Which groups or authorities consider Cholov Yisroel to be normative halacha and not a chumra?

(Possibly equal to, "Who considers cholov stam treyf"?)

Answer 1

I feel the need to post this because of the widespread misconception on this topic, as evidenced by Daniel's comments above, and the number of agreements to them.

It is a major Machlokes Haposkim as to whether or not one may drink "Chalav Stam/Akum" if there is significant reason to believe that the Goy has not added milk of any non-Kosher animals. This is NOT because it is considered Chalav Yisroel, rather that "Chalav Akum" is not a full fledged Gezeirah, and it is only prohibited/requires watching where there is a concern that a non-Jew added non-Kosher milk. (Note that Rav Moshe's leniency is not the same as the Poskim I am quoting. Rav Mosheh Paskens that Chalav Akum is always prohibited, no matter what the situation, and his Heter is a new way to consider more milk "Chalav Yisrael".)

See this article by Rabbi Jachter (Ein Beedro Tamei section) which provides a fantastic overview what I am discussing, although in slightly different terms.

The answer to the question of "Which authorities consider Cholov Yisroel to be normative halacha and not a chumra?" depends on the circumstances.

If there is no reason to assume that a non-Jew would refrain from mixing non-Kosher milk in with the milk, all Poskim agree that the milk in that case is prohibited, and none believe it is a Chumra.

If there is significant reason to believe that the non-Jew has not mixed in non-Kosher milk, or it is impossible that the non-Jew mixed in non-Kosher milk, many Poskim consider it to be a Chumra to get Chalav Yisrael. Depending on the exact circumstances, this list may include: Mordechai, Radvaz, Semak, Peri Chadash, Chazon Ish, Darkei Teshuva and a few others (sources in the above article). Others (including some early authorities and Aruch Hashulchan, Chachmas Adam, Chasam Sofer, sourced in the article) would say that in this case, Chalav Yisrael is still required by Halacha.

To repeat, according to many Poskim, in certain cases such as non-Kosher milk being not readily available, these opinions hold that one may go and buy non-Jewish milk, and they consider it Chalav Akum, in no way witnessed by a Jew, but still permissible to drink. I have quoted one of the major Matirim, the Peri Chadash YD 115:6. I would have pasted the entire piece, but it was much too long, so here is a short excerpt with the relevant passages bolded:

...

וכן נראה מדברי השערי דורא [סימן פב] שכתב וז"ל חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אפילו אין בהמה טמאה בדיר אסורה דלא ליפוק חורבא מינה ופורץ גדר ישכנו נחש כך פסק רש"י עכ"ל. וכי דייקית בה שפיר אין זה מחוור כלל, דבודאי חלב של גוי לא אסרוהו אלא היכא דאיכא חשש במילתא משום תערובת חלב טמא הא לאו הכי שרי, ותדע דהא בגמרא [עבודה זרה לט, ב] אמתניתין דקתני ואלו מותרין באכילה חלב שחלבו גוי וישראל רואהו אמרינן תנינא להא דתנו רבנן יושב ישראל בצד עדרו של גוי וגוי חולב לו ומביא לו ואינו חושש, פירוש ומדקתני יושב בצד עדרו של גוי מכלל שאינו רואהו חולב, ועוד אי ברואהו חולב פשיטא מתניתין היא, ופריך היכי דמי אי דליכא דבר טמא בעדרו פשיטא דשרי אף שאינו רואה כלל ואי דאיכא דבר טמא בעדרו אמאי, ומשני לעולם דאיכא דבר טמא וכי קאי חזי ליה וכי יתיב לא חזי ליה, מהו דתימא כיון דיתיב לא חזי ליה ניחוש דילמא מייתי ומערב ביה קמשמע לן דלא, ושמעינן מהכא דלא אסרו חלב גוי אלא כשיש חשש מתערובת חלב טמא, דהא בדליכא דבר טמא בעדרו התירו אף שאינו רואה כלל החליבה לא עומד ולא יושב, ואף כשיש דבר טמא בעדרו התירו אף שאינו רואהו חולב כל שיכול לראותו שאין שם חשש תערובת משום דמירתת, ואם היה דין חלב כגבינה של גוים היה לנו לאסור כל חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אף דליכא חשש תערובת משום לא פלוג, אלא ודאי כדאמרן: ונמצינו למדין שדינו ממש כדין מורייס של גוים שאסרוהו משום תערובת יין ואם היין ביוקר שרי, הכי נמי אם חלב טמא אינו נמצא במקום אחד, או שנמצא אלא שהוא יותר ביוקר מחלב טהור, אין לאסור שם חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אלא מותר לילך ולקנות מהגוים חלב שלהם. וכן מצאתי להרדב"ז בתשובה בסימן ע"ה [חלק ד אלף קמז] כדברי וז"ל, עוד שאלת חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו ואין במקום דבר טמא, או כגון שהיה העדר בתוך הדיר ובדק ולא היה שם דבר טמא, ויצא והביא לו הנכרי חלב מאותו הדיר, אבל לא היה יכול לראותו חולב כלל אם גזרת החלב הויא כגזרת גבינת הנכרים או לא: תשובה הדבר ברור כי הגבינה נאסרה במנין, אבל לא כן בחלב שחלבו גוי שאסרו אותו משום חשש דבר טמא. אבל נמצא כתוב במרדכי [עבודה זרה רמז תתכו] עלה דהא דפרכינן בגמרא [שם] אי דליכא דבר טמא כו', יש מוכיחין מכאן שאם ברור לנו דאין בהמה טמאה בעדרו דמותר ליקח חלב מן הנכרים אף על פי שאין ישראל רואהו, וטעות הוא בידם דא"כ הוי ליה לאקשויי אי דליכא דבר טמא בעדרו למה לי ישראל עומד בצד עדרו, ולדידי מיהא לא איריא, דלא מצי לאקשויי הכי דבעינן עומד בצד עדרו משום גילוי, אבל משום חשש דבר טמא לא חיישינן כיון שאין בעדרו דבר טמא, הילכך השתא דלא חיישינן לגילוי מותר, וכן משמע מדברי הרבינו פרץ שהוא המחמיר מכולם וז"ל דאפילו אין דבר טמא בעדרו יש להחמיר להיות הישראל שם בתחלת החליבה פן יערב או ישים הנכרי חלב טמא בכלי קודם שיבוא הישראל ע"כ, הא אי ליכא למיחש להכי מותר, דאחזוקי איסורא לא מחזקינן עכ"ל

...

Note his conclusion, where he says that he himself relies on this:

הכלל העולה דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא או שהוא יותר ביוקר מחלב טהור מותר לקנות מהעכו"ם חלב שחלבו בלא ראיית ישראל כלל. וכן מצאתי המנהג פשוט פה אמשטירדאם וכן נהגתי אני ג"כ זולת קצת יחידים הנזהרים בזה.

See also Micha Berger's explanation of all of this here.