Source for making a siyum
R' Moshe Isserlis (aka Rema) codifies the celebration of finishing a mesechta in his glosses to Shulchan Aruch (YD 246:26):
כשמסיים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה (נ"י פ' יש
נוחלין ומימרא דאביי פ' כל כתבי)
Upon completing a Mesecha, it is incumbent to be happy and to make a feast, which is a Seudas Mitzvah.
Rema sources this statement from a statement of Abaye (Shabbos 118b). Abaye said:
תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן
I will recieve reward, for when I see a young Torah scholar who finishes his tractate, I make a feast for the Rabbis.
Furthermore, he cites Nemukei Yosef in Baba Basra, who comments on the importance on celebrating upon the completing of a mitzvah.
The mitzvah to celebrate the siyum is codified by Rema (551:10) in relevance to the custom to abstain from meat and wine during the mourning period for the Destruction of the Beis Hamikdash, where he lists a siyum as an occasion worthy of eating meat and wine even while mourning.
ובסעודת מצווה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא וסעודת אירוסין, אוכלים
בשר ושותים יין כל השייכים לסעודה.
Purpose of siyum
The primary purpose of this feast is a celebration of completing a portion of Torah. This is simultaneously a celebration of the privilege to learn and complete Torah, and a thanksgiving to Hashem.
Maharshal (Yam Shel Shlomo BK 7:37) writes that this is the highest form of joy to Hashem.
ומשום זה היה נראה לברך שהשמחה במעונו בסיום מסכת. דאין לך שמחה יותר
לפני הקב"ה, אלא שמחה ורינה של תורה. דאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של
הלכה (ברכות ח, א). דלא גרע מפדיון הבן דלפרסום מצוה בעלמא הוא.
Maharshal seems to mention two purposes - thanksgiving to Hashem, and publicizing the simchah.
מכאן נהגו כל ישראל לסיים בשמעתא וליתן שבח והודי'ה למקום ולפרסם אותה
שמחה שזכה לכך, שעושין סעודה בעת שמסיימין
Hadran
The source of reciting the 'Hadran' (text found at the end of all gemaras) spans hundreds of years. It is discussed extensively in the responsa of the Rema, where he gives an extensive explanation to the specific references of the sons of R' Papa (he explains how each of them corresponds to one of the 10 commandments, and why that it relevant to a siyum). The earliest source I could find to the recital of the Hadran text (or at least part of the Hadran) is R' Hai Gaon (939-1038), quoted by Sefer Eshkol (Sefer Torah 19).