The Rambam discusses this at length in the introduction to his commentary on the Mishnah:
ודע, שהנבואה לא תועיל בעיון בפירושי התורה ולמידת הדינים בי"ג מדות, אלא
מה שיעשה יהושע ופינחס בעניני העיון והדין הוא מה שיעשה רבינא ורב אשי.
אבל לשאלת מה הוא יתרון הנביא ופעולתו במצות הרי הוא חי נפשי מן היסודות
הגדולים והעצומים שעליהם משען הדת ויסודו.
ונראה לי שכאן ראוי לי לבאר את
היסוד הזה...והחלק השני, שיקרא לעבודת ה' ויזהיר על תורתו, ויצוה בני אדם
על שמירת התורה בלי תוספת ולא גרעון, כמו שאמר אחרון הנביאים זכרו תורת
משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. ויבטיח טובות
לשומריה ועונש לעוברים עליה כמו שעשו ישעיה וירמיה ויחזקאל וזולתם. ויצוה
צווים ויזהיר אזהרות שלא בעניני הדת, כגון שיאמר הלחמו על עיר פלונית או
אומה פלונית עכשיו, כמו שצוה שמואל את שאול להלחם בעמלק אז. או שיזהיר
מלהרוג כמו שהזהיר אלישע את יהורם שלא להרוג חיל חזאל הנמצאים בשומרון
כידוע. וכמו שהזהיר ישעיה מלהכניס את המים לפנים מן החומה. וכמו שהזהיר
ירמיה את ישראל מלצאת מירושלים, וכל כיוצא בזה.
…that he will call to the service of God, and warn about violating His Torah, and command people about keeping the Torah without addition or subtraction… and assure good things to those who keep it and punishment to those who violate it… and give orders and prohibitions about non-religious matters, such as saying "battle such-and-such city or such-and-such nation now"… or warn against killing so-and-so in battle…