3

The last of the Sheva Brachot (7 blessings) said under the wedding chuppah, as well as after benching throughout the rest of the week includes an acknowledgement to G-d for creating both "Sasson" and "Simcha". The blessing also quotes a verse from Yirmiyahu (Jer.) 33:10 referring to the voice of "Sasson" and the voice of "simcha".

Two questions:

  • What is the difference in meaning / nuance?

  • In the 7th blessing, considering that it mentions different "degrees" of "gladness" (gilah, rina, etc., only these 2 are separated from the rest, and are followed by the words chatan v'kallah (bride and groom). Since these two items are connected with the bride and groom, what makes these two more "special" or "unique" from the others?

  • Related: judaism.stackexchange.com/q/45734 – Fred Feb 17 '15 at 18:03
  • The Artscroll Siddur, on the phrase "שמחים בצאתם וששים בבואם" (that the sun and the moon have simcha when they go forth to do HaShem's will, and they have sasson on completion of their task) says that sasson is greater than simcha. – Fred Feb 17 '15 at 18:10
  • @Fred - I saw that one, as I was typing my question. Perhaps, a separate issue to raise in Meta (not specific to you) regarding listing a related link to an unanswered question. I understand, somewhat, why you or anyone else does this, but, IMO, it's not too useful, and may even be more confusing. – DanF Feb 17 '15 at 18:11
  • @Fred - That can be debated, actually. In some cases, sasson is mentioned before Simcha and other places in reverse. I will IY"H post a question about this. – DanF Feb 17 '15 at 18:16
  • Interesting point about the links. I think they can be useful even without an answer, or alternatively, they can direct someone who would answer here to also answer there. But I would definitely encourage you to ask on Meta. | I'm sure it is debatable, but I don't think Artscroll's point was about the order in the phrase. It was about simcha being before the act (בצאתם) and sasson being afterwards (בבואם). Anyway, I think this is a good, important question (+1'd). – Fred Feb 17 '15 at 18:30
6

The Vilna Gaon states that simcha can exist internally, but sasson is a greater level of simcha where it manifests itself externally through your actions. That's why we say "Yasis alayich elokayich kimisos chassan al kallah" - during the wedding he is more than happy, he is "overjoyed."

  • 2
  • @GershonGold and Isaac Kolitcky: Yasis Alayikh is from Lekha Dodi, and composed about Shabbos. It is a paraphrase of a pasuq in Yashaiah. But we only borrowed to refer to marriage. I don't think the Vilna Gaon would have heard "yasis alayikh", I think it's a modern songwriter's idea. And actually, if you look at the original pasuq, you would be really uncomfortable singing it at weddings. Yeshaiah 62:5: כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשׂ֤וֹשׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ sefaria.org/Isaiah.62.5?lang=bi – Micha Berger Jan 29 at 15:02
  • Along the same lines as the Gra's point... Kedarko baqodesh, R' Hirsch notes the similarity between a group of sibilant-semivowel-sibilant words: זוז - move [slowly, which RSRH connects to doorpost in ways I find tenuous], סוס - an animal used for rapid locomotion, and שוש - to rejoice to the point of physical expression. – Micha Berger Jan 29 at 15:51
1

The Malbim (see here for a list of sources where he says this) explains that Simcha is happiness in the heart (i.e. inwards), whereas Sasson is "outward", revealed happiness/celebration.

Edit: I just stumbled upon a source paraphrasing the Lubavitcher Rebbeh, who suggests that the opposite is true, namely that Sasson is inwards, and Simcha outwards, (but he agrees that Sasson is a "stronger happiness" although for a different reason):

אולם בעיון יתר מגלים כי מדובר בחילוק הקשור בעצם המהות: "שמחה" קשורה בעניינים חיצוניים, ו"ששון" קשור לעניינים פנימיים. כתוצאה מכך ה"שמחה" היא בגלוי וה"ששון" בהעלם, מכיוון שעניין חיצוני (שמחה) מוליד שמחה גלויה ואילו עניין פנימי (ששון) מוליד שמחה מסותרת.

  • It's a different source, but, essentially, you've repeated the previous answer. Can you add anything different from Malbim? – DanF Mar 13 '18 at 20:09
  • @DanF I hadn't noticed that - I thought it was simply the intensity of the happiness. Regardless, I am about to add another source. – רבות מחשבות Mar 13 '18 at 20:17
1

R. Shmuel Bornsztain explains that Simcha is joy that comes about gradually and with equanimity, while Sasson is a sudden burst of joy. Sasson is a stronger form of joy but it does not last long. Simcha is a weaker form of joy but it is long-lasting.

Shem M'Shmuel Yom Hakipurim Year 5672

בש"ס סוכה הנהו תרי מיני חד שמי' ששון וחד שמי' שמחה א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו וגו' א"ל שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב שמחה וששון ליהודים, א"ל ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב כי בשמחה תצאו א"ל שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל האי מינא דשמי' ששון לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכי' דההוא גברא משוינן לי' גודא ומלינן בי' מיא והמאמר פלאי והמהרש"א פירש שבדרך היתול אמר מין אחד לחברו כן ודבריו אינם מובנים כי תורתנו הקדושה איננה מקום להעתיק בה דברי התולים ובודאי עניני חכמה ולימוד לאדם נרמזו כאן ומפי כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שמעתי שאמר לפרש דהמין סבר כי התכלית לאדם להיות שש ושמח והשיב לו ר' אבהו כי זה רק צורך לעבודה ולא התכלית וזהו שמרמז משכי' דההוא גברא משוינן לי' גודא ומלינן בי' מיא ודפח"ח

ולפי דרכו יש לפרש כל המשא והמתן מה שבין המינים ובין המין לר"א על דרך זה דהנה שמחה היא הבאה לאדם בהדרגה וישוב הדעת וששון הוא הבא פתאום וכן נראה ממאמר הכתוב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב והנה מציאה היא דבר הבא פתאום לאדם בלתי התכוון אליו מקודם ע"כ נקרא שש ושש וששון הם מגזירה אחת והנה ידוע שהפילסופים פקרו במצוות מעשיות באמרם שהתכלית היא רק שהנפש תקנה מדות טובות ובשיטתם זאת הלכו גם המינים האלו והם ביניהם חלקו רק מה טוב יותר אם שמחה הבאה בהדרגה וישוב הדעת שנתעצם בנפש [כי הכל מודים שהעצבות היא תכונה רעה בנפש] או ששון הבא פתאום כי באשר בא פתאום נרגשת הנפש יותר ומייתי ששון מקרא ששון ושמחה ישיגו דאקדים קרא ששון לשמחה והיינו שע"י הששון שנרגשת הנפש פתאום יבוא אח"כ גם לשמחה בישוב הדעת. ושמחה מייתי מקרא שמחה וששון ליהודים, היינו שע"י השמחה בהדרגה וישוב הדעת שנתעצם בנפש תבוא אח"כ גם לששון שתתרגש הנפש ותתלהב בדבר קל כידוע מכחות הנפש שכאשר הנפש תתרגל באהבה וכדומה בהתלהבות אז בסיבה קלה תתלהב באהבה כפתיל הנעורת בהריחו אש

ובענין זה יש מקום לדברי שניהם שבאמת לכל אחד יש מעלה מה שאין בזולתו שששון הבא פתאום יש בו רגש יותר מאילו הי' בה בהדרגה אבל לעומת שבא כן ילך בין לילה הי' ובין לילה אבד ושמחה הבאה בהדרגה יש בה מעלה שמתקיימת ביותר אבל איננה כ"כ ברגש חזק וע"כ הובאו דבריהם בש"ס אבל בעיקר הדבר שתפסו במשלם שזה תכלית האדם בא ר' אבהו והכה על קדקדם שלא כן הדבר רק כמו נאד לשאוב בו מים, ואם יהי' לאיש נאד מוכן אבל לא ישאב בו מים רק יעמידנו אצלו ריקם ימות בצמא כן הוא זה שהנפש תשאר ריקה ונעורה ותלך לאבדון ולא יועילו לה השמחה והששון שהיו לה בעודה בזה העולם וכמו שמסיים שלמה המע"ה ספר קהלת את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .