Before answering your question, I will strengthen it. Rashi is channeling midrash, as he so often does. And by other makkos, the Midrash Rabba does give a reason, in the same form. Thus, immediately preceding is arbeh, locusts. And we read there in the midrash:
ויאמר ה' אל משה נטה את ידך
ארבה למה הביא עליהן?
מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל.
and yet Rashi does not seem to mention this middah keneged middah aspect. However, the midrash says by choshech as follows:
חשך למה הביא עליהן?
יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים והוא חוקר לב ובוחן כליות, לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להן פטרונין מן המצריים, והיה להן שם עושר וכבוד ולא היו רוצים לצאת.
אמר הקדוש ברוך הוא: אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו יאמרו המצריים: כשם שעבר עלינו כך עבר עליהן, לפיכך הביא על המצריים את החשך שלושה ימים, כדי שיהיו קוברין מתיהם ולא יהיו רואין אותן שונאיהם ויהיו משבחין להקדוש ברוך הוא על כך.
I would suggest that while the vast majority of what Rashi says is channeled midrash, he channels the midrash in order to answer peshat-based concerns. Thus, his famous methodological statement of ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. (Though I interpret that in a different manner elsewhere. And see here.) So, the question might be, what does citing this midrash add, as a peshat concern?
I would answer that this is because of the chamushim comment he will make later, in Beshalach (13:18). The pasuk:
וַיַּסֵּב אֱ־לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
and Rashi writes:
וחמשים: אין חמושים אלא מזויינים. לפי שהסיבן במדבר גרם להם שעלו חמושים, שאלו הסיבן דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין, אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך, אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן לו כל הצורך, ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן, שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זיין שהכום ישראל בחרב. וכן הוא אומר (יהושע א יד) ואתם תעברו חמושים. וכן תרגם אונקלוס מזרזין, כמו (בראשית יד יד) וירק את חניכיו וזריז. דבר אחר חמושים אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:
If he is going to be establishing it within the midrashic narrative later on, he might as well cite the midrash in its local place as well, to provide further support and a consistent structure.
In other words, he will say later that only 1/5 left, on chamushim, so it is a good idea to prepare his reader and solidify his commentary by noting the midrash that 4/5th died during the plague of Darkness, in its place.