0

Follow up on related question seven-aliyot-for-vzot-habracha:

Gemarah Megilllah (Don't recall exact location) says that on Yom Tov falling on a weekday, we should have 5 aliyot and are not allowed to add extras.

If Chatan Torah and Chatan Breishit are included in the count of aliyot, then we have 7 aliyot in total. How would this be allowed? Are they included in the count or are they considered separate "special case" aliyot?

3
  • I don't think that the chatanim are regular aliyot. Commented Sep 30, 2014 at 3:46
  • Proving that gemara exists would greatly improve your question
    – Double AA
    Commented Sep 30, 2014 at 4:00
  • For what it's worth, Ma'aseh Rav 231 says five are called on Simchat Torah: four for ve-Zot ha-Berakhah (the fourth being the Chatan Torah), and the fifth is Chatan Bereshit. Also, Ma'aseh Rav 132 says that only seven are to be called on Shabbat.
    – Tamir Evan
    Commented Sep 30, 2014 at 14:38

1 Answer 1

4

Your question is addressed by the Remo in סימן תרסט - סדר יום שמחת תורה, though he doesn't explain the rationale behind it.

וְנָהֲגוּ עוֹד לְהַרְבּוֹת הַקְּרוּאִים לַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְקוֹרִים פָּרָשָׁה אַחַת הַרְבֵּה פְּעָמִים וְאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר (מִנְהָגִים וריב''ש סִימָן פ''ד). ‏

"The custom is to call up lots of people to the Torah [on Simchat Torah], and we read the Parsha [וְזֹאת הַבְּרָכָה] multiple times. And there is no prohibition to do this."

His sources are the מִנְהָגִים (not sure of that's a Sefer, or he means it's everybody's custom), as well as the Rivash.

As to your statement:

Gemarah Megilllah (Don't recall exact location) says that on Yom Tov falling on a weekday, we should have 5 aliyot and are not allowed to add extras.

It's already a Mishna in פרק ד - משנה ב that says:

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, קוֹרִין אַרְבָּעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב, קוֹרִין אַרְבָּעָה. בְּיוֹם טוֹב, חֲמִשָּׁה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שִׁשָּׁה. בְּשַׁבָּת, שִׁבְעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ: ‏

The עיקר תוי"ט already summarizes the various views on this:

מוסיפין כו' אכולהו קאי דכיון שאסורין במלאכה מוסיפין עליהן דליכא למיחש משום בטול מלאכה. ואחרים מפרשים דנהי דאין פוחתין קאי אכולהו. אבל מוסיפין אשבת קאי בלחוד הר''ן. ועתוי''ט: (עיקר תוי"ט) ‏

The Gemara is the begining of the 3rd Perek .דף כא and there I can't seem to find a source for your claim.

4
  • 2
    "... I can't seem to find a source for your claim." Maybe one of the statements attributed to R. Ishmael at the top of 23a, "דתניא ביו"ט חמשה וביוה"כ ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן דברי ר' ישמעאל"?
    – Tamir Evan
    Commented Sep 30, 2014 at 12:37
  • @TamirEvan: Thanks - I missed that. Now the עיקר תוי"ט et el make sense. Commented Sep 30, 2014 at 13:11
  • 1
    (1) You're welcome.(2) Re: "מִנְהָגִים (not sure of that's a Sefer, or he means it's everybody's custom)": Based on the wording in Darkhei Mosheh 669:2, it seems to be referring to a book. Based on the Hebrew Wikipedia article on R. Isaac Tyrnau it's probably referring to R. Isaac Tyrnau's Sefer ha-Minhagim.
    – Tamir Evan
    Commented Sep 30, 2014 at 14:11
  • אין פוחתין אבל מוסיפין עליהן. ומדברי רש"י ז"ל נראה דאכולהו הנך יומי קאי דכיון שאסורין במלאכה מוסיפין עליהן דליכא למיחש משום בטול מלאכה אבל אחרים מפרשים דנהי דאין פוחתין קאי אכולהו אבל מוסיפין עליהן אשבת בלחוד קאי אבל בשאר לא כדי שלא להשוותם לשבת שהוא עדיף מיניהו ובשבת דוקא דמוסיפין משום דליכא יומא דעדיף מיניה ויתיר ממנינא: That's the relevant Ran. Pshat does seem to be against it though. See also the Rama (Mappah and DM) in OC 282.
    – Double AA
    Commented Sep 30, 2014 at 15:15

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .