6

I constantly here of stories of rabbis, in the olden days, who woke up at midnight, recited Tikkun Hatzot, and studied Torah until sunrise.

Was this the common practice of Jews of ancient times or was this something only the select few tzaddikim would do?

When did they sleep or was it more of a way to self sacrifice for achieving righteousness?

Also, how did they manage with no lighting (since everyone was poor and not everyone could afford candles)?

2
2

I have seen a very good article (possibly by Slifkin) that explains that in the days before candles became cheap and people's sleep cycles were defined by dusk and dawn, it was quite normal to wake up in the middle of the night and tikkun chatzos was less "out of the way".

I am still trying to find that article, but I have found a similar article that discusses this and more.

http://failedmessiah.typepad.com/files/elliot-horowitz-coffee-coffeehouses-and-the-nocturnal-rituals-of-early-modern-jewry.pdf

Update: found the other article. not by slifkin.

http://www.nytimes.com/2012/09/23/opinion/sunday/rethinking-sleep.html?src=me&ref=general&pagewanted=all&_r=0

3
  • 2
    the notion of first sleep and second sleep would accommodate Tikkun Chatzot nicely
    – rosends
    Jun 12 '14 at 17:14
  • In Igeret Haramba"m, he writes about how little sleep he got. It makes me wonder, sometimes, how much of his own physician's advice to others was something Ramb"m himself followe, esp. regarding sleep!
    – DanF
    Jun 12 '14 at 17:46
  • @danf ,he also ate very late in the day in one of hid letters to his Talmud explaining his rigorous schedule as a physician for the king,it was not by choice.
    – sam
    Jun 12 '14 at 17:53
0

The Gemara at the top of BK 59b discusses being "great enough" to mourn Yerushalayim properly. Perhaps one could deduce from here that only the greatest of the generation would get up at midnight to do tikkun chatzos.

0

The source for this is in the Mishnah Berurah:

ראוי לכל וכו' – והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא. וכבר נדפס בסידורים סדר ההנהגה על פי כתבי האר"י ז"ל. וזמן חצות הוא תמיד באמצעות הלילה ממש בכל מקום, ואפילו בלילות הארוכות או הקצרות. והיא י"ב שעות אחר חצי היום. והעת להתאונן על החורבן נכון יותר שיהיה קודם חצות מעט, ומחצות ואילך יעסוק בתורה, ובסוף הלילה יבקש צרכיו. ויש אומרים אז "שומרים לבוקר". ואם הוא קרוב להנץ החמה, יאמר המזמורים לבד וידלג הקינות, ואחר כך יאמר "שומרים לבוקר". ואחר התיקון, שיעור משניות קודם לכל דבר. ואם זכה לחכמת האמת, עת ההיא מסוגלת מאוד. האחרונים קיבלו, מ"שכבי" עד "קומי", היינו משבועות שאומרים "שכבי" עד תשעה באב שאומרים "קומי", אין צריך לקום בלילה. ויש אומרים, מט"ו באב עד ט"ו באייר יקום. והנוהגים על פי קבלה סוברים שצריך לקום תמיד. חבורה שנתחברו יחד לומר תיקון חצות בציבור, אין למונעם, ואדרבה, ברוב עם הדרת מלך. וטוב יותר שיאמרו את התיקון בבית הכנסת משיאמרוהו בחדר הסמוך לו, דבית הכנסת קדיש טפי, וגם שיהיו מעשרה הראשונים. וצריך ביחוד להזהר מאוד מאוד משיחת חולין בניעורם בלילה. ומי שאינו יכול להשכים קודם אור הבוקר, מחמת שהוא חלש בטבעו, או שהוא יודע בעצמו שאם יקום באשמורת יישן בעת התפילה, מוטב לישן כל הצורך. ומכל מקום יהיה זהיר מאוד לקום שעה, ולפחות חצי שעה, קודם קריאת השַמָש לבית הכנסת, כדי שיהיה יוכל להכין עצמו להתפלל בציבור ובנקיות.

In short, this practice is found in the writings of the Kabbalists. If someone is not able to wake up so early, it is better that he sleep as much as he needs, as long as he wakes in time for shacharis in shul.

You could think of this practice as similar to the fasting certain great tzaddikim would do. They would only do it if it did not make their general performance of mitzvos suffer. It is also possible that they napped in the day.

As for lighting, presumably they had candles. Even if they were poor, presumably they budgeted for candles, as Hillel did for studying in the Beis Midrash.

To the poor person, the members of the court say: Why did you not engage in Torah? If he rationalizes his conduct and says: I was poor and preoccupied with earning enough to pay for my sustenance and that is why I did not engage in Torah study, they say to him: Were you any poorer than Hillel, who was wretchedly poor and nevertheless attempted to study Torah? 7They said about Hillel the Elder that each and every day he would work and earn a half-dinar, half of which he would give to the guard of the study hall and half of which he spent for his sustenance and the sustenance of the members of his family.

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .