Story in Taanis 20
מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות
translation from dafnotesblogpost
The Gemora cites an incident with Rabbi Elozar illustrating this theme. R' Elozar b'Rebbi Shimon rode his donkey along the riverbanks, traveling from his yeshiva to Migdal G'dor, his hometown. He was extremely happy, and self-assured having learned so much Torah. Suddenly, he met an exceptionally ugly man.
"Shalom alecha, Rebbi," the man greeted R' Elozar b'Rebbi Shimon. R' Elozar b'Rebbi Shimon however, instead of greeting him in return, scolded him.
"You -- good for nothing -- how ugly you are! Are all the people in your town as ugly as you?"
"I don't know," answered the man, "but maybe you'd like to tell the Craftsmen who made me, how ugly His work is!
R' Elozar b'Rebbi Shimon immediately realized that he had made a bad mistake. He got down from his donkey, and bowed down before the man.
"Please, forgive me," he begged.
"First," answered the man, "tell the Craftsmen who made me, how ugly His work is. Then I will forgive you!"
The man walked off, with R' Elozar b'Rebbi Shimon tailing humbly after him. They came to Migdal G'dor, R' Elozar b'Rebbi Shimon's hometown. There, many people came out to greet the great scholar. "Shalom alecha, Rebbi, Rebbi, Mori, Mori," they called.
"Whom are you calling Rebbi, Rebbi," the ugly man asked them.
"The person who walks behind you," they answered.
"If this is a rabbi," he exclaimed, "may there not be too many of them in Yisrael."
"Why do you say this?" they asked.
"Do you know how he treats people?" he answered, and told them the story.
"Even so, forgive him, for he is a Torah giant," the people requested.
"For the sake of this town I will forgive him," the man responded, "as long as he promises never to act like this again."
R' Elozar b'Rebbi Shimon then entered the shul and the people assembled there. "A person needs always to be as flexible as a reed," he taught them, "and not hard like a cedar." This, says the Gemora, is the reason, the common reed is used as a quill to write the Torah, tefillin, and mezuzos. (20a – 20b