Mi Yodeya is a question and answer site for those who base their lives on Jewish law and tradition and anyone interested in learning more. It only takes a minute to sign up.
Sign up to join this community
On one hand, I've seen a rule from the Acharonim (I've also seen it in a Shach on Choshen Mishpat also but I can't remember where) that whatever the Gaonim say is "Divrei Kabalah" from the time of the Gemara (which implies that just as one can't argue on the Gemara one can't argue on them).
On the other hand, we find that Rishonim do argue on Gaonim (and don't argue on the Gemara).
Do other Rishonim mention this rule? Is there a Machlokes regarding the strength of the Gaonic tradition?
The Tur (CM 25) records a dispute whether a Rishon has authority to argue against a gaon. The Raavad maintains that one may not, whereas the Rosh says it is possible to:
כתב הראב"ד שאין אדם עתה בזמנינו רשאי לחלוק על דברי גאון כדי שישתנה הדין מדברי גאון אלא בקושיא מפורסמת וזהו דבר שאינו נמצא לפיכך החולק על דברי גאון הוי כטועה בדבר משנה וכן אם טעה בפסקי הגאונים שלא שמע דבריהם ואילו שמע היה חוזר בו זהו טועה בדבר משנה: וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי מי שטועה בדברי הגאונים שלא שמע דבריהם וכשאמרו לו פסק הגאונים ישר בעיניו טועה בדבר משנה הוא ולא מיבעיא בפסקי הגאונים אלא אפילו חכמי כל דור ודור שאחר הגאונים לאו קטלי קניא באגמי הוו ואם פסק הדיין שלא כדבריהם וכששמע דבריהם ישרו בעיניו והודה שטעה טועה בדבר משנה הוא וחוזר אבל אם לא ישרו בעיניו ומביא ראיה לדבריו המקובלת לאנשי דורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ואין לך אלא כל שופט ושופט אשר יהיה בימים ההם ויכול לסתור דבריהם כי כל הדברים שאינם מבוארים בתלמוד שסדרו רבינא ורב אשי יכול לסתור ולבנות אפילו לחלוק על דברי הגאונים
Rambam writes in his introduction to Mishneh Torah:
וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון
Similarly, if one of the Geonim interpreted the path of judgment in a certain way, while the court which arose afterward interpreted the proper approach to the matter in a different way, the [opinion of the] first [need] not be adhered to [absolutely]. Rather, whichever [position] appears to be correct - whether the first or the last - is accepted. (Chabad.org)
In a responsum (Pe'er Hador # 47) he also explicitly states that we do not have to rule in accordance with the Gaonim – if we are following what appears to be the law from the Talmud, we don't care if the Gaonim reached a different conclusion.
ואם הגאונים כתבו דברים אחרים מה איכפת לן מהנראה מהתלמוד הוא כך ואין צריך לפסוק כסברתם דוקא
R. Isaiah of Trani discusses arguing with early authorities in two of his responsa (Shu"t HaRid #1 and # 62).
He essentially says that though we acknowledge that our predecessors are much greater than us, we can still disagree with them, in line with the Amoraic exclamation in Chullin 124a.
א"ל האלהים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה
‘By God!’ said R. Ammi, ‘even if Joshua the son of Nun had told it me by his own mouth I should not have accepted it!’ (Soncino translation.)
