There are different sources (Bereishis Rabbah 2:4, Shemos Rabbah 15:6, Ramban; Bereishis 15:14) that say that there were decreed four galuyos - four exiles. There are also explanations that explain why Mitzrayim isn't counted as the first one, because it is the root of all the four galuyos (see for example Shem MiShmuel, Parshas Vaera, sv. שנת תרע”א).
However, I read in the book "Achake Lo: I Will Await Him" by Rabbi Yirmiyahu Cohen (p.215), that there is an anonymous commentary on Shir HaShirim that says:
. מפירוש כתב יד קדמון מיוצאי תימן על שיר השירים, נדפס מחדש בירושלים בחמש מגילות: השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו' (שה"ש בז). גם זה כבר נתבאר שהוא על דרך הצוואה, שבהיותם בגלות ותחת שלטון זר אל יתפרצו במעשים ופעולות לפני שיגיע הזמן, פן יגרמו לעצמם נזק ואפילו כליון במקום מה שחשבו שתצמח להם טובה ורווחה, אבל כשיהיה הרצון האלקים ויגיע העת ויגמר הזמן אינם זקוקים לפעולה מצדם ולא לעשות שום תחבולה, אלא יסתבבו סבות אלקים להופעת רצונו מה שלא יעלה על דעת בשר ודם אופן אותם הסבות והאיך השגו, ועל זה אמר ישעיה (ב' ב') דברו על לב ירושלים וכו' כי מלאה צבאה כי נרצה עוונה וכו', נשלם הזמן וקבלה את כל העונש שהיתה ראויה לו על כל חטאותיה, ונכפל פסוק זה בספר זה שלש פעמים לחיזוק הענין, וגם כנגד ג' גליות שהיו ישראל בהם, גלות מצרים וגלות בבל וזה הגלות הכללי הארוך, ה' - "I adjure you, daughters of Jerusalem..." This is a command that when the Jews are in exile under a forgein power, they must not burst forth with deeds and actions before the time comes, lest they bring upon themselves harm or even destruction, instead of the good they thought would come of it. But when G-d wills it and the time is up, they will not need their own actions, nor will they need to use any strategy, but rahter G-d will cause things to happen to bring about His will, in a way that no human being can imagine. This is what Yishaya the prophet (40:2) said, "Speak to the heart of Jerusalem and call to her for her time is up and her sin is atoned". This verse ("I adjure you, daughters of Jerusalem") is written three times to hammer in the concept, and also to correspond to the three exiles: Egypt, Babylonia, and the current lengthy exile, may Hashem show us its end soon.
How to reconcile this, that there are sources that mention only three galuyos instead of the four galuyos? Are there sources that say that there are more/less than the "traditional accepted" four galuyos and why is this? I also heard that the Vilna Gaon head an tradition that there are 10 galuyos. So, it seems that there are more views on this. Or is this just a one-time occurence of this idea?