To the second question the Birkat Asher on Devarim 12:12 asks your question:
.אתם ובניכם ובנֹתיכם ועבדיכם" וגו'. ומעין זה בפסוק יח "אתה ובנך ובתך ועבדך" וגו'. ואילו האשה אינה מוזכרת כלל, וכמו בעשרת הדברות בשבת. כלום זה עניין "אשתו כגופו"? (פ' ראה תש"ן)
בדקתי במקומות שכלל זה מוזכר, בווריאציות שונות, ולא מצאתי לא מקור ולא כלל ברור - מתי אומרים "אשתו כגופו" ומתי לא. מסתבר שעצם אי־איזכור האשה בכל הפסוקים מעין הנ"ל הוא הוא המקור. והרי רשימת המקורות שמצאתי:
(א) בעדות - אדם הפסול להעיד על הבעל משום קורבה, הריהו פסול להעיד גם על אשתו (סנהדרין כח ע"ב).
(ב) המבייש את האשה, חייב לשלם חלק מתשלומי הבושת לבעלה. מכיון שאשתו כגופו, רואים את הבעל כמי שנתבייש, כשביישו את אשתו (כתובות סו ע"א).
(ג) כלל הוא, ש"אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן". למרות זאת, אדם שאשתו נשבתה, צריך הוא לפדותה אפילו ביותר מכדי דמיה, לפי שאשתו כגופו, וכל אשר לו יתן בעד נפשו (גיטין מה ע"א תוספות ד"ה דלא ליגרבו).
(ד) אף על פי שלמדנו מפסוק שאין אדם יכול לעשות שליח שיסמוך על קרבנו, מכל מקום הוצרכנו ללימוד מיוחד שאין אשתו סומכת, לפי שהיינו אומרים שלוחו אינו כגופו אבל אשתו כגופו (מנחות צג ע"ב).
(ה) אין הבעל יכול להתיר נדרי אשתו שאינם מדְברים שבינו לבינה או של עינוי נפש, בתורת חכם, לפי שאשתו כגופו (רא"ש נדרים פא ע"ב).
(ו) אף על פי שהמהדרין מדליקים בחנוכה נר לכל אחד ואחד מבני הבית, אשתו אינה מדלקת לחוד, שאשתו כגופו (משנה ברורה סימן תרעא סק"ט). (פ' ראה תש"ס)
Just to summarize what I think he is saying: He says that he has checked all the places (I wouldn't say all because he is missing a few I think) and doesn't know when we apply Ishto Kegufo and when we don't. His answer is that anytime the pesukim don't mention a women (in pesukim that give a list of people like Shabbat, 10 commandments) is the makor for saying ishto kegufo. Then he lists 6 times we apply ishto kegufo (even though there are more out there). I don't know if this is true and haven't checked, but its an interesting idea to check.