Where is Nimrod written about outside Genesis, Chronicles, and Micah? In particular, is he described anywhere as mighty, strong, vigorous, etc?

Question

I am ultimately interested in finding out why Greek scribes translated the Hebrew works as "mighty hunter" in Genesis and Chronicles for the Septuagint. The original Hebrew in those books do not seem to use that language. I am wondering if they read stories elsewhere that informed that decision.

Answer 1

Putting this in as an answer.

The Hebrew in Genesis 10:8 reads quite clearly:

וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃ Cush produced [a son] Nimrod. He began to be powerful on earth.

הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י הֹ'׃ He was a mighty hunter before Adonoy. It is therefore said, Like Nimrod, a mighty hunter before Adonoy.

In Hebrew, "Gibor" -- mighty, valorous, heroic, or brave; "tzayid" -- a hunter.

(As Heshy points out, the parts-of-speech don't quite line up. "Valorous of the hunt?" "Hunterly great?" Still, something like that.)

So it's spelled out in the Hebrew in Genesis.

There is a well-known Midrash (it's not written in the Tanach per se) that Nimrod is the ruler when a young Abraham comes up with monotheism; Nimrod views him as a threat, and has Abraham thrown into a furnace in Ur-Kasdim, but Abraham survives. It's commonly taught to kids -- to the point that most are shocked when they grow up and they can't find it in their Tanach -- but it's not in the verses per se. (Some faithful Jews do explicitly survive a Babylonian furnace in the Book of Daniel, and the Genesis verse "I am God who brought you out of Ur-Kasdim" is viewed as a hint that something dangerous happened there ... (the Midrash reads several other hints in the verses) ... but still - it's a Midrash. Not all were intended literally, and there can be multiple valid Midrashic interpretations.) It's actually quite notable that the verses themselves tell us very little of Abraham's youth, and really focus on two things: how he relates to his family, and God's plan for him.

That Midrash (at least one version thereof) appears in Bereshis Rabba 38 -- here's Sefaria's translation:

. Thereupon Terach seized him and delivered him to Nimrod. "Let us worship fire," Nimrod said. "Let us rather worship water which quenches fire," Avraham said. "Let us worship water," Nimrod said. "Let us rather worship the clouds which bear the water," Avraham said. "Let us then worship the clouds," Nimros said. "Let us worship the wind which disperses the clouds," Avraham said. "Let us worship the wind," Nimrod said. "Let us worship human beings which can stand up to the wind," Avraham said. "You are just bandying words, and we will worship nothing but the fire. Behold, I will cast you into it, and let your God whom you adore come and save you from it!" Nimrod said. ... When Avraham descended into the fiery furnace and was saved, ...

Answer 2

The solo occurrence of Nimrod in Tikunei Zohar is found in the brief Tikkun 59.

The Serpent was jealous of Adam's luvush, garment, as the Serpent alone of all the creatures was Arum naked like the verse says and why bc HKBH stopped to make Adam so the Serpent was jealous as mentioned and then he "inherited" acquired ירית Esau and Nimrod and the TZ says Esau was the Face, Diukan of the Serpent who is of course the original hunter and trickster

תקונא תשעה וחמשין:

בראשית כי באש ה' נשפט, דאינון כתנות עור דצריך בהון הבדלה, כד אמרין ישראל בורא מאורי האש, ואמרין המבדיל בין אור לחשך:

תיקוני זהר דף צג/א חשך אוכם, כתנות עור דיליה אוכמין, דאתמר בהון שחורות כעורב. והנחש היה ערום מנייהו, דלכל חיה ברא לבושין, ולכל בריין דאתבריאו בשית יומי בראשית, ואשתארו גופין דמזיקין למעבד ולא עביד לון, בגין דהוה ערב שבת, ודא איהו אשר ברא אלקי"ם לעשות, ובגין דא והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלקי"ם, דלכלהו עבד לבושין, וליה לא עבד, בגין דהוו מזיקין דעלמא:

ואמאי לא עביד לון, בגין דהוה ליה למברי לאדם ערב שבת, ובגיניה לא ברא לון, ובגין דא עאל קנאה בלביה דחוויא עם אדם, בגין דאשתאר ערום בגיניה בלא לבושין, ואיהו גרם לבתר דאתפשט אדם מלבושוי, וירית לון נמרוד ועשו, דהוה עשו דיוקניה דחוויא, ובגין דא והנחש היה ערום, ערום לביש, דגרם בערמה דיליה נוקבא בישא סם המות מיתה לאדם ולאתתיה, וערמה דיליה הוה דפתי לחוה, בגין דדעתן של נשים קלה, ומה אמר לה ויאמר (הנחש) אל האשה אף כי אמר אלקי"ם לא תאכלו מכל עץ הגן, וקודשא בריך הוא לא אמר, אלא מכל עץ הגן אכל תאכל, דאיהו לא מני ליה דלא למיכל אלא מעץ הדעת טוב ורע, דאיהו ערבוביא דטוב ורע, אילנא דשקרא, חד בלב וחד בפה, לביה מלי שקרא, ופתי בפומיה במלין דקשוט:

וחוויא בישא אעבר הכא על לא תענה ברעך עד שקר, ועל לא תרצח, ועל לא תנאף, ועל לא תגנוב, ולא תשא את שם ה' אלקי"ך לשוא, על לא תענה ברעך דסהיד שקרא דאמר (אף כי אמר אלקי"ם לא תאכלו מכל עץ הגן ועל לא תגנוב דגנב דעת חוה כגוונא דא דאמר אף כי אמר אלקי"ם וגומר) כי יודע אלקי"ם כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקי"ם יודעי טוב ורע, בגין דלא תהוון בדיוקניה, ועבר על לא תנאף, דהטיל זוהמא בחוה, ועבר על לא תרצח, דקטיל לאדם ולחוה, דהכי ארחא דיצרא בישא מפתי לבני נשא, ולבתר סליק ואלשין ליה, ונטיל רשו ונחית ונטיל נשמה: