Does רבינו יונה hold that the source of the prohibition for Loshon Hora is אונאת דברים?

Question

In the 3rd Shaar of Shaarei Teshuvah he gives a passuk in the Torah for each עבירה (sin). If so, why in #214 does he begin explaining Loshon Hora (LH) with the issur of אונאת דברים and an example there of (hurtful but private conversation with the sinner - verbally causing pain) and doesn't give a passuk for LH. He only mentions LH in the 3rd case (PUBLIC defamation w/o the person present) and doesn't bring a passuk.

מן הכת של שקרים. והנה אם יזכיר אדם לחבירו **בינו לבין עצמו **מעשה אבותיו הרעים. הנה הוא עובר על מה שכתוב בתורה (ויקרא כ״ה:י״ז) לא תונו איש את עמיתו. באונאת דברים דבר הכתוב כמו שהקדמנו. ונאמר (יחזקאל י״ח:כ׳) בן לא ישא בעון האב.

For further context in ST211 re: מוציא שם רע he (seems to) bring a passuk (לא תשא שמע שוא), and in ST222 re: Rechilus brings the passuk לא תלך רכיל בעמך. Why nothing for LH (ST214)? and why discuss אונאת דברים it seems to be a non-sequitur. I thought perhaps that RY holds LH to be stemming from אונאת דברים - however in ST187 he lists them separately

Likewise in עליות דרבינו יונה, when describing what prohibition is being allowed in this specific/exceptional case he only mentions לא תונו

שאסור מן התורה לספר במעשים הראשונים שעושה חברו, כדתניא לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר. הא כיצד היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיו הראשונים, ותניא כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחו של עולם.

An even stronger proof is from ST219 where he states that it's permitted to embarrass a פורק עול and his proof if that they are excluded from the prohibition of לא תונו. He doesn't mention לא תלך רכיל or LH at all!

ואם החוטא איש אשר איננו ירא מלפני האלהים. כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים. ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודע כי היא עבירה. מותר להכלימו ולספר בגנותו. כך אמרו רבותינו (ויקרא כ״ה:י״ז) אל תונו איש את עמיתו. עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו בדברים. ואשר לא שת לבו אל דבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו. ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם.

However, in ST17 he seperates LH and אונאת דברים

או כי חטא איש לאיש בלשון הרע או באונאת דברים

I'd prefer if you can reference an answer you've seen published in a sefer, but am very open to novel ideas (though please bring textual support for it)

Answer 1

Rabbeinu Yonah uses Lashon Hara more broadly than we do. He uses it as an umbrella term for separate aveiros with their own pesukim, where as we tend to use it for what he calls "rechilus": spreading gossip about people. So the "lomdus" is the same, but the difference is in terminology.

Answer 2

I saw in the נתיבות חיים sefer on Chofetz Chaim (re: לאוין יג) that he says that something which is אונאת דברים when said privately is LH when said to others. With this, I'm thinking that RY started the section talking about LH with אונאת דברים for this very reason - as you need to understand this connection to אונאת דברים. As such in ST219 and עליות דר"י when explaining why it's permitted to speak PUBLICLY about a פורק עול מלכות שמים b/c they are excluded from אונאת דברים - b/c LH is an extension of it - no אונאת דברים no LH. However, RY goes further and in ST216 says that there are actually 2 components of LH - the harm, pain, etc caused (that he had discussed, i.e. אונאת דברים component) but also a separate component for simply choosing to find flaws in others (which would seem to apply - as the CC understands it - even if not harm, etc is caused). As such, it would seem that this is not derived from אונאת דברים. Although he quotes a passuk in Mishlei אוילים יליץ אשם- I doubt that it is his source. So I've shifted the Q from אונאת דברים to מליץ אשם