I'm trying to understand the meaning of this quote from טעמי המצוות by מנחם בן משה הבבלי: (I think I understand all of the words, and I'm just not able to string them together, but that could be wrong since my Hebrew's not great)
שלא לאכול בשר בחלב שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו: טעם מצוה זו לאסור בהנאה ולאסור בבישול ולאסור באכילה מדלא קאמר לא תאכל בשר בחלב דמשמע בכליון חרוץ: ואמר לא תבשל שעדיין נשאר צורתווטוב מות שמאל דוחה וימין מקרבת אמר שמ"מ אל תכלהו משהו עם הרחמים שהבשר (דין) (ולהכי הזכיר גדי אע"פ שכלם במשמע:) והחלב רחמים תדע דחדוש הוא שחידשה תורה לאסור אפילו שלא בדרך הנאתו בישול גדי בחלב אמו
Can someone translate and/or explain the meaning please?