A popular saying in various fields of halachah (Jewish law) is “frailty/feebleness descended upon humanity” (״ירדה חולשה לעולם״). This is perhaps most known in the area of fasting where some authorities exercise some leniency in certain situations. A simple Google or Sefaria search yields some results, the earliest of which I’ve seen is Chaye Adam. What is the earliest application or usage of this term in the field of halachah? (Disclaimer: I don’t know if CA is the earliest.)

Unlike this question (and this question; HT/Dr. Shmuel) which treats a similar expression that relates more specifically to spiritual parameters, almost theosophical in nature, I am asking where the aforementioned saying is directly applied to and influences any given halachah.


1 Answer 1


The source for this is Megillah 21a

תנו רבנן: מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב. והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה

The gemarra says choli, sickness, and not chulsha, weakness. It seems all the manuscripts say choli.

However, the Meiri (ad. loc.) quotes (or paraphrases) the gemarra as chulsha:

לסמוך על מה שאמרו בסוגיא זו משמת רבן גמליאל ירדה חולשה לעולם

You asked for an application to halacha. A friend showed me this Rashba (Responsa 1:142), quoting a Rashi from somewhere:

גם מה שאמרת שתמהת על מה ששמעת משם רש"י ז"ל שאין אומרין עננו בתפילת ערבית של קודם התענית שמא יאנס ויאכל ונמצא שקרן. ואמרת שבירושלמי אמרו בלילי שבת ויומו ואי משום אונס רחמנא פטריה.

כדין אמרת. ובשם רש"י ז"ל לא בתפילת ערבית בלבד אמר אלא ערבית ושחרית עד המנחה ולא לחלוק על הירושלמי ועל הבריתא השנויה בפרק במה מדליקין (דף כ"ד). דתניא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי ותעניות ומעמדות ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בשומע תפילה. אלא שהוא ז"ל נתן טעם לדבריו מפני שעכשיו נכנסה חולשא בעולם וקרוב הדבר שיצטרך לאכול ולפיכך לא יבטח בעצמו להזכירו בתפילתו. ומכל מקום אין אנו עושין כדבריו בשחרית ומנחה. אבל הכל נהגו כדבריו בתפילת ערבית ואף על פי שאמרו בבריתא ובירושלמי כן. ועוד אמרו יש אוכל ומתפלל תפילת תענית! ובכל כיוצא בזה פוק חזי מה צבור נוהג ונהוג כן.

He says not to say aneinu at Maariv since chulsha has entered the world and it's very likely a person will have to break their fast before morning.

  • Rashba - great source! (I say “Rashba” bec Rashi himself articulated it differently and doesn’t use this term; the Rashi referenced is most prob. this one.)
    – Oliver
    Jul 29, 2019 at 18:26
  • He says הוא נתן טעם לדבריו, sounds like Rashi
    – robev
    Jul 29, 2019 at 18:37
  • True, though the Geonim who Rashi quotes, AFAIK, don’t use that exact phraseology nor do the Rishonim who quote that Rashi ascribe it to him as such. Rashba could simply have been paraphrasing - something very common in that era [and earlier].
    – Oliver
    Jul 29, 2019 at 19:53

You must log in to answer this question.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged .