Rambam Talmud Tora 3,5 writes (my bold):
" מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי לה, ולהיות מוכתר בכתרה של תורה - לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על ליבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחד...
" כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה--הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא: לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה."
I clearly see a connection between 3 terms:
- "נשא ליבו",
- "כתר תורה" (לימוד תורה)
- a clear prohibition (and even חילול ה') of living from charity
In Shmitah 13,11 he writes the famous:
"ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש ... אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', ... הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. "
In this passage I see three different things:
- "נדבה רוחו"
- "לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו"
- no need to work for living but to live from other's gifts as Kohanim and Leviim
I am suddenly very confused, as I held that those two things always go together, as all the Poskim tie them in one.
How those three contradictions can be explained?
(Maybe I didn't phrase it right, please help me out).