5 added 190 characters in body
source | link

An alternative, drush-style translation of "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" is that I trust in G-d that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us) And this is accomplished by our returning (turning) to G-d.

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that ישע, from the root שעה is a synonym for ויפן, to turn.

וישע וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה-לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז)-לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

The Targum to Bereshit 4:4 also translates וישע as desire. That we become favorable again in G-d's eyes.

The introductory words to this chapter of Tehillim explain that it is intended to arouse the hearts of those Jews who are unable to feel or appreciate the great loss of having been exiled from their Father's table. It tries to inform those individuals of the benefits of G-d's service and promises that G-d will extend His mercies to us from now and forever.

And so, the plural aspect of ישועות implies a dual aspect to this turning. That through our turning below, this precipitates G-d's turning above. אתערותא דלתתא לאתערותא דלעילא And this return to G-d brings about salvation. (ישועות from the root ישע meaning to save or to deliver)

And this idea is also expressed in Kedushat Levi to Shemot 15:1 which says:

והנה בקריעת ים סוף היה אתערותא דלתתא שישראל הטיבו מעשיהם וגרמו במעשיהם רחמי השם יתברך עליהם מחמת גודל האמונה והבטחון שהיה להם בה' שיעשה להם תשועה שמשום הכי עלה בלבם לומר שירה קודם התשועה כנ"ל. וזה נכון כסאך מאז, מאז ישיר, שעל ידי אז ישיר שמרומז שם גודל בטחונם בה'. משום הכי נאמר אז ישיר, שתיבת אז, פירוש באותו זמן קודם הבקיעה אז עלה בדעתם ובטחו בה' שיאמרו שירה וכיון שהיה להם בטחון ודבקות ואמונה בה' אין לך אתערותא דלתתא גדול מזה שה' צלם שכמו שהם בטחו בה' שיעשה להם נס כן ה' שהוא צלם עשה עמהם נס. משום הכי באז, בזה שהיה אתערותא דלתתא. נכון כסאך, שכסא נקראים דברים האלה שכמו שאם אתה סמוך ונשען על איזה דבר אותו דבר שנסמך ונשען עליו נקרא כסא שעל כסאו נסמך ונשען היושב עליו כן כביכול שאם יש אתערותא דלתתא והמדות שלמטה מעוררים למעלה שהשם יתברך יתנהג במדת טובו ובמדת הרחמים ובמדת החסד עם עמו בית ישראל אזי נקראים המדות דלתתא כסא. ולכן אמרו (בראשית רבה פב) יעקב חקוק מתחת כסא כבודו, שיעקב אבינו היה מעורר במדותיו ובצדקותיו הטובות להיות שהאל יתנהג עמו במדת החסד ובמדת הרחמים וכיון שבתיבת אז, פירושו שבטחונינו בקריעת ים סוף קודם שנבקע הים היינו מובטחים שיקרע הים ונשיר שירה בתופים וכנ"ל שכל זה פירושו של תיבת אז. וזה הבטחון היה התעוררות מלמטה והכסא למדת שלמעלה שיעשה עמנו האל נס בקריעת ים סוף. וכיון שהתעוררות דלתתא שעל ידי זה ה' צלנו מתנהג כן עמנו למעלה נקראים התעוררות דלתתא כסא וכנ"ל. ולזה נכון כסאך מאז, שתיבת אז אשר ביארנו שבטחונינו היה שיעשה נס זה הבטחון היה כסא לנס:

Levi Yitzchok of Berditchov connects the idea of our change in action (turning) below to bringing about G-d's change in action from above. That this is associated with our faithfulness and that it brings about salvation. In the case of the splitting of the Red Sea, this was demonstrated through singing (like saying Tehillim).

And all this is emphasized in the closing posuk of the chapter (כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי) which underlines the my turning and the turning of my G-d.

An alternative, drush-style translation of "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" is that I trust in G-d that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us) And this is accomplished by our returning (turning) to G-d.

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that ישע, from the root שעה is a synonym for ויפן, to turn.

וישע וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה-לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז)-לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

The Targum to Bereshit 4:4 also translates וישע as desire. That we become favorable again in G-d's eyes.

The introductory words to this chapter of Tehillim explain that it is intended to arouse the hearts of those Jews who are unable to feel or appreciate the great loss of having been exiled from their Father's table. It tries to inform those individuals of the benefits of G-d's service and promises that G-d will extend His mercies to us from now and forever.

And so, the plural aspect of ישועות implies a dual aspect to this turning. That through our turning below, this precipitates G-d's turning above. אתערותא דלתתא לאתערותא דלעילא And this return to G-d brings about salvation. (ישועות from the root ישע meaning to save or to deliver)

And this idea is also expressed in Kedushat Levi to Shemot 15:1 which says:

והנה בקריעת ים סוף היה אתערותא דלתתא שישראל הטיבו מעשיהם וגרמו במעשיהם רחמי השם יתברך עליהם מחמת גודל האמונה והבטחון שהיה להם בה' שיעשה להם תשועה שמשום הכי עלה בלבם לומר שירה קודם התשועה כנ"ל. וזה נכון כסאך מאז, מאז ישיר, שעל ידי אז ישיר שמרומז שם גודל בטחונם בה'. משום הכי נאמר אז ישיר, שתיבת אז, פירוש באותו זמן קודם הבקיעה אז עלה בדעתם ובטחו בה' שיאמרו שירה וכיון שהיה להם בטחון ודבקות ואמונה בה' אין לך אתערותא דלתתא גדול מזה שה' צלם שכמו שהם בטחו בה' שיעשה להם נס כן ה' שהוא צלם עשה עמהם נס. משום הכי באז, בזה שהיה אתערותא דלתתא. נכון כסאך, שכסא נקראים דברים האלה שכמו שאם אתה סמוך ונשען על איזה דבר אותו דבר שנסמך ונשען עליו נקרא כסא שעל כסאו נסמך ונשען היושב עליו כן כביכול שאם יש אתערותא דלתתא והמדות שלמטה מעוררים למעלה שהשם יתברך יתנהג במדת טובו ובמדת הרחמים ובמדת החסד עם עמו בית ישראל אזי נקראים המדות דלתתא כסא. ולכן אמרו (בראשית רבה פב) יעקב חקוק מתחת כסא כבודו, שיעקב אבינו היה מעורר במדותיו ובצדקותיו הטובות להיות שהאל יתנהג עמו במדת החסד ובמדת הרחמים וכיון שבתיבת אז, פירושו שבטחונינו בקריעת ים סוף קודם שנבקע הים היינו מובטחים שיקרע הים ונשיר שירה בתופים וכנ"ל שכל זה פירושו של תיבת אז. וזה הבטחון היה התעוררות מלמטה והכסא למדת שלמעלה שיעשה עמנו האל נס בקריעת ים סוף. וכיון שהתעוררות דלתתא שעל ידי זה ה' צלנו מתנהג כן עמנו למעלה נקראים התעוררות דלתתא כסא וכנ"ל. ולזה נכון כסאך מאז, שתיבת אז אשר ביארנו שבטחונינו היה שיעשה נס זה הבטחון היה כסא לנס:

Levi Yitzchok of Berditchov connects the idea of our change in action (turning) below to bringing about G-d's change in action from above. That this is associated with our faithfulness and that it brings about salvation. In the case of the splitting of the Red Sea, this was demonstrated through singing (like saying Tehillim).

An alternative, drush-style translation of "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" is that I trust in G-d that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us) And this is accomplished by our returning (turning) to G-d.

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that ישע, from the root שעה is a synonym for ויפן, to turn.

וישע וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה-לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז)-לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

The Targum to Bereshit 4:4 also translates וישע as desire. That we become favorable again in G-d's eyes.

The introductory words to this chapter of Tehillim explain that it is intended to arouse the hearts of those Jews who are unable to feel or appreciate the great loss of having been exiled from their Father's table. It tries to inform those individuals of the benefits of G-d's service and promises that G-d will extend His mercies to us from now and forever.

And so, the plural aspect of ישועות implies a dual aspect to this turning. That through our turning below, this precipitates G-d's turning above. אתערותא דלתתא לאתערותא דלעילא And this return to G-d brings about salvation. (ישועות from the root ישע meaning to save or to deliver)

And this idea is also expressed in Kedushat Levi to Shemot 15:1 which says:

והנה בקריעת ים סוף היה אתערותא דלתתא שישראל הטיבו מעשיהם וגרמו במעשיהם רחמי השם יתברך עליהם מחמת גודל האמונה והבטחון שהיה להם בה' שיעשה להם תשועה שמשום הכי עלה בלבם לומר שירה קודם התשועה כנ"ל. וזה נכון כסאך מאז, מאז ישיר, שעל ידי אז ישיר שמרומז שם גודל בטחונם בה'. משום הכי נאמר אז ישיר, שתיבת אז, פירוש באותו זמן קודם הבקיעה אז עלה בדעתם ובטחו בה' שיאמרו שירה וכיון שהיה להם בטחון ודבקות ואמונה בה' אין לך אתערותא דלתתא גדול מזה שה' צלם שכמו שהם בטחו בה' שיעשה להם נס כן ה' שהוא צלם עשה עמהם נס. משום הכי באז, בזה שהיה אתערותא דלתתא. נכון כסאך, שכסא נקראים דברים האלה שכמו שאם אתה סמוך ונשען על איזה דבר אותו דבר שנסמך ונשען עליו נקרא כסא שעל כסאו נסמך ונשען היושב עליו כן כביכול שאם יש אתערותא דלתתא והמדות שלמטה מעוררים למעלה שהשם יתברך יתנהג במדת טובו ובמדת הרחמים ובמדת החסד עם עמו בית ישראל אזי נקראים המדות דלתתא כסא. ולכן אמרו (בראשית רבה פב) יעקב חקוק מתחת כסא כבודו, שיעקב אבינו היה מעורר במדותיו ובצדקותיו הטובות להיות שהאל יתנהג עמו במדת החסד ובמדת הרחמים וכיון שבתיבת אז, פירושו שבטחונינו בקריעת ים סוף קודם שנבקע הים היינו מובטחים שיקרע הים ונשיר שירה בתופים וכנ"ל שכל זה פירושו של תיבת אז. וזה הבטחון היה התעוררות מלמטה והכסא למדת שלמעלה שיעשה עמנו האל נס בקריעת ים סוף. וכיון שהתעוררות דלתתא שעל ידי זה ה' צלנו מתנהג כן עמנו למעלה נקראים התעוררות דלתתא כסא וכנ"ל. ולזה נכון כסאך מאז, שתיבת אז אשר ביארנו שבטחונינו היה שיעשה נס זה הבטחון היה כסא לנס:

Levi Yitzchok of Berditchov connects the idea of our change in action (turning) below to bringing about G-d's change in action from above. That this is associated with our faithfulness and that it brings about salvation. In the case of the splitting of the Red Sea, this was demonstrated through singing (like saying Tehillim).

And all this is emphasized in the closing posuk of the chapter (כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי) which underlines the my turning and the turning of my G-d.

4 More extensive explanation and sourcing.
source | link

An alternative, drush-style translation of "כי"הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" is that weI trust in G-d that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us) And this is accomplished by our returning (turning) to G-d.

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that ישע, from the root שעה is a synonym for ויפן, to turn.

וישע וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה-לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז)-לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

The Targum to Bereshit 4:4 also translates itוישע as desire. That we become favorable again in G-d's eyes.

The introductory words to this chapter of Tehillim explain that it is intended to arouse the hearts of those Jews who are unable to feel or appreciate the great loss of having been exiled from their Father's table. It tries to inform those individuals of the benefits of G-d's service and promises that G-d will extend His mercies to us from now and forever.

And so, the plural aspect of ישועות implies a dual aspect to this turning. That through our turning below, this precipitates G-d's turning above. אתערותא דלתתא לאתערותא דלעילא And this return to G-d brings about salvation. (ישועות from the root ישע meaning to save or to deliver)

And this idea is also expressed in Kedushat Levi to Shemot 15:1 which says:

והנה בקריעת ים סוף היה אתערותא דלתתא שישראל הטיבו מעשיהם וגרמו במעשיהם רחמי השם יתברך עליהם מחמת גודל האמונה והבטחון שהיה להם בה' שיעשה להם תשועה שמשום הכי עלה בלבם לומר שירה קודם התשועה כנ"ל. וזה נכון כסאך מאז, מאז ישיר, שעל ידי אז ישיר שמרומז שם גודל בטחונם בה'. משום הכי נאמר אז ישיר, שתיבת אז, פירוש באותו זמן קודם הבקיעה אז עלה בדעתם ובטחו בה' שיאמרו שירה וכיון שהיה להם בטחון ודבקות ואמונה בה' אין לך אתערותא דלתתא גדול מזה שה' צלם שכמו שהם בטחו בה' שיעשה להם נס כן ה' שהוא צלם עשה עמהם נס. משום הכי באז, בזה שהיה אתערותא דלתתא. נכון כסאך, שכסא נקראים דברים האלה שכמו שאם אתה סמוך ונשען על איזה דבר אותו דבר שנסמך ונשען עליו נקרא כסא שעל כסאו נסמך ונשען היושב עליו כן כביכול שאם יש אתערותא דלתתא והמדות שלמטה מעוררים למעלה שהשם יתברך יתנהג במדת טובו ובמדת הרחמים ובמדת החסד עם עמו בית ישראל אזי נקראים המדות דלתתא כסא. ולכן אמרו (בראשית רבה פב) יעקב חקוק מתחת כסא כבודו, שיעקב אבינו היה מעורר במדותיו ובצדקותיו הטובות להיות שהאל יתנהג עמו במדת החסד ובמדת הרחמים וכיון שבתיבת אז, פירושו שבטחונינו בקריעת ים סוף קודם שנבקע הים היינו מובטחים שיקרע הים ונשיר שירה בתופים וכנ"ל שכל זה פירושו של תיבת אז. וזה הבטחון היה התעוררות מלמטה והכסא למדת שלמעלה שיעשה עמנו האל נס בקריעת ים סוף. וכיון שהתעוררות דלתתא שעל ידי זה ה' צלנו מתנהג כן עמנו למעלה נקראים התעוררות דלתתא כסא וכנ"ל. ולזה נכון כסאך מאז, שתיבת אז אשר ביארנו שבטחונינו היה שיעשה נס זה הבטחון היה כסא לנס:

Levi Yitzchok of Berditchov connects the idea of our change in action (turning) below to bringing about G-d's change in action from above. That this is associated with our faithfulness and that it brings about salvation. In the case of the splitting of the Red Sea, this was demonstrated through singing (like saying Tehillim).

An alternative translation of "כי עוד אודנו ישועות פניו" is that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us)

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding. The Targum to Bereshit 4:4 translates it as desire.

An alternative, drush-style translation of "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" is that I trust in G-d that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us) And this is accomplished by our returning (turning) to G-d.

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that ישע, from the root שעה is a synonym for ויפן, to turn.

וישע וַיִּפֶן, וְכֵן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה-לֹא פָנָה, וְכֵן וְלֹא יִשְׁעֶה (ישעיהו י"ז)-לֹא יִפְנֶה, וְכֵן שְׁעֵה מֵעָלָיו (איוב י"ד) פְּנֵה מֵעָלָיו:

The Targum to Bereshit 4:4 also translates וישע as desire. That we become favorable again in G-d's eyes.

The introductory words to this chapter of Tehillim explain that it is intended to arouse the hearts of those Jews who are unable to feel or appreciate the great loss of having been exiled from their Father's table. It tries to inform those individuals of the benefits of G-d's service and promises that G-d will extend His mercies to us from now and forever.

And so, the plural aspect of ישועות implies a dual aspect to this turning. That through our turning below, this precipitates G-d's turning above. אתערותא דלתתא לאתערותא דלעילא And this return to G-d brings about salvation. (ישועות from the root ישע meaning to save or to deliver)

And this idea is also expressed in Kedushat Levi to Shemot 15:1 which says:

והנה בקריעת ים סוף היה אתערותא דלתתא שישראל הטיבו מעשיהם וגרמו במעשיהם רחמי השם יתברך עליהם מחמת גודל האמונה והבטחון שהיה להם בה' שיעשה להם תשועה שמשום הכי עלה בלבם לומר שירה קודם התשועה כנ"ל. וזה נכון כסאך מאז, מאז ישיר, שעל ידי אז ישיר שמרומז שם גודל בטחונם בה'. משום הכי נאמר אז ישיר, שתיבת אז, פירוש באותו זמן קודם הבקיעה אז עלה בדעתם ובטחו בה' שיאמרו שירה וכיון שהיה להם בטחון ודבקות ואמונה בה' אין לך אתערותא דלתתא גדול מזה שה' צלם שכמו שהם בטחו בה' שיעשה להם נס כן ה' שהוא צלם עשה עמהם נס. משום הכי באז, בזה שהיה אתערותא דלתתא. נכון כסאך, שכסא נקראים דברים האלה שכמו שאם אתה סמוך ונשען על איזה דבר אותו דבר שנסמך ונשען עליו נקרא כסא שעל כסאו נסמך ונשען היושב עליו כן כביכול שאם יש אתערותא דלתתא והמדות שלמטה מעוררים למעלה שהשם יתברך יתנהג במדת טובו ובמדת הרחמים ובמדת החסד עם עמו בית ישראל אזי נקראים המדות דלתתא כסא. ולכן אמרו (בראשית רבה פב) יעקב חקוק מתחת כסא כבודו, שיעקב אבינו היה מעורר במדותיו ובצדקותיו הטובות להיות שהאל יתנהג עמו במדת החסד ובמדת הרחמים וכיון שבתיבת אז, פירושו שבטחונינו בקריעת ים סוף קודם שנבקע הים היינו מובטחים שיקרע הים ונשיר שירה בתופים וכנ"ל שכל זה פירושו של תיבת אז. וזה הבטחון היה התעוררות מלמטה והכסא למדת שלמעלה שיעשה עמנו האל נס בקריעת ים סוף. וכיון שהתעוררות דלתתא שעל ידי זה ה' צלנו מתנהג כן עמנו למעלה נקראים התעוררות דלתתא כסא וכנ"ל. ולזה נכון כסאך מאז, שתיבת אז אשר ביארנו שבטחונינו היה שיעשה נס זה הבטחון היה כסא לנס:

Levi Yitzchok of Berditchov connects the idea of our change in action (turning) below to bringing about G-d's change in action from above. That this is associated with our faithfulness and that it brings about salvation. In the case of the splitting of the Red Sea, this was demonstrated through singing (like saying Tehillim).

3 Rollback to Revision 1
source | link

A pseudo-translationAn alternative translation of the phrase "כי עוד אודנו ישועות פניו" is that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us).

This follows from associating the word ישועות with the root שעה, which has similar letters to the actual rootmeaning of ישע. The root שעה can mean turn as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that וישע is a synonym of ויפן. (TheThe Targum to Bereshit 4:4 though translates it as desire.)

Perhaps this Midrashic exposition of mine can help you understand the passage in Tehillim.

A pseudo-translation of the phrase "כי עוד אודנו ישועות פניו" is that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance (to us).

This follows from associating the word ישועות with the root שעה, which has similar letters to the actual root ישע. The root שעה can mean turn as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding that וישע is a synonym of ויפן. (The Targum to Bereshit 4:4 though translates it as desire.)

Perhaps this Midrashic exposition of mine can help you understand the passage in Tehillim.

An alternative translation of "כי עוד אודנו ישועות פניו" is that we will again acknowledge the turning of (or paying heed of) His countenance. (to us)

This follows the meaning of ישע as found in Bereshit 4:4 which says:

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

This follows Rashi's understanding. The Targum to Bereshit 4:4 translates it as desire.

2 clarified what's going on based on op's comments
source | link
1
source | link