Ramban, in his letter to the French sages who wanted to ban the Rambam's Sefer Ha-Madda and Moreh Nevuchim, writes at length in praise of the Rambam:
והנה שם הרב ספריו כתריס בפני פורעניות, מגן הוא לחצי קשתי בני יון החוקקים חקקי און, להעלות הטובעים בבור שאון מטיט היון...הוצאתם עתק מפיכם, דברים הנראים לקנאה ושנאה נאמרין, אסור לשומעם אף כי לכותבם ומכש"כ לאורמםלאומרם, שכתבתם ואמרתם על הקדוש ההוא, בכל גלות צרפת וספרד לא קם כמוהו המורה יורה, מי כמוהו מורה, ובכל מיני חכמות בקי, משתנומשנתו קב ונקי, פערתם פה לבלי חק והעתרתם בדברים הנשמעים למרחוק, באמרכם על הגאון יש לנו גדול ממנו שנעשה צדוקי, הנה זאת לא צדקתם אענכם, לא דברתם נכונה בעבד ה' ואוכיחם...הלא שאלתם עוברי דרך, המאריכים לשון המפליגים מליצה, הנושאים משל בערך, בתהלת הרב הגדול במעלת חסידותו בתוקף אמונתו בעוצם ענתנותוענותנותו בגדולת יחוסו בנדבת כיסו במעשיו הנפלאםהנפלאים במליו הנוראים, ביהותו ביראת אלקיו דבק וחושק, ובתלמודנו נושק, אוהב דברי חכמים ומחבקן, הם מחמד עיניו ומחמד לנפשו, עטרת לראשו. האם ראיתם ספריו אם דקדקתם בחבוריו, השמעתם אותו מבעט באיסורין בקלין וחמורין, אם השמיט כל תקנה וגזרה ועשה סיג לתורה, אם העלים עיניו מעירובין וידים, אם שכח עומר בגורן בעוף וגבינה הנאכלין באפיקורן, והלא החמיר בהן ויותר מן הדין, לא לכם רבותינו להקל ראש כנגד המזרח...הלא הרב ז"ל כי ה' עמו
In the continuation of the letter, Ramban expresses astonishment at the attempt to ban Sefer Ha-Madda:
ואם יעלה על לבם מקצתן מגזרתכם וע"כ ספר המורה ירחיקו, ומדבר בעניניו שפתותם ידביקו, כי לבם כמחט סדקית לא ידעו דרכיו ובנתיבותו לא העמיקו, מה יאמרו לספר המדע והמכתב מכתב אלקים אשר העתיקו, מפתח לספרי הרב ז"ל בתלמוד ומבוא לכל חבוריו, סופר מצות ה' עשה ולא תעשה, מלמד לתלמידים כבוד ומורא בהלכות תלמוד תורה, יורה חטאים דרך בהלכות תשובה, ובנחת ושובה בלי קושיא והויות, מפיק מרגליות, כי לא מצינו דברי תשובה בתלמוד רק מפוזרים ומפורדים, בין ההלכות וההגדות בלי ברורים, ובכל חבורי גאונים הראשונים ואחרונים לא מצינו אותם ענינים דרושים לכל חפציהם ומזומנים כאשר המה מפורשים ומבואר בספר ההוא הממולא פנינים, המיוחס בספרים מבחוץ ומבפנים, ומחסדכם רבותינו הודיעונו מה לכם ולספר ההוא, כי תורה הוא וללמוד אנו צריכים
