א,ב הנוכרי--רבי מאיר אומר, נערך, אבל לא מעריך; רבי יהודה אומר, מעריך, אבל לא נערך. וזה וזה מודים, שהן נודרין ונידרין.
The non-Jew -- Rabbi Meir says "They may be the subject of an erech-vow but may not take an erech-vow. Rabbi Yehudah says "They may take an erech-vow but not be the subject of an erech-vow. Both of these (Rabbis) agree that they may make a [donation] vow (of 'slave value') and be "vowed."
ה,ב דמי ידי עליי--שמין אותו, כמה הוא שווה ביד, וכמה הוא שווה בלא יד. זה חומר בנדרים מבערכים. חומר בערכים מבנדרים כיצד: האומר ערכי עליי, ומת--ייתנו הירושים; דמי עליי, ומת--לא ייתנו הירושים, שאין דמים למתים. ערך ידי וערך רגלי עליי, לא אמר כלום; ערך ראשי וערך כבדי עליי, נותן ערך כולו. זה הכלל--דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולו.
[One who says] "The value of my hand is upon me [to donate]" -- we evaluate him, how much is he worth with a hand, and how much is he worth without a hand. This is the stringency of vows over arachim . How are arachim more stringent than vows? One who says "My erech is upon me" and dies -- their inheritors must give it. "My value is upon me" and dies -- the inheritors do not give it, since there is no value to the dead. [One who says] "The erech of my hand or foot is upon me" has said nothing. "The erech of my head or liver is upon me" donates their entire erech . This is the rule -- anything that the life is dependent upon, you give the entire erech.