The Sde Tzofim says

ולכאורה יש להעיר מהך דעירובין(סד) א״ר אתא ב״ר מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. ופרש״י, רועה זונות, נוטריקון זו נאה וארענה ואעסוק בה כדי שתתקיים בידי. עכ״ל. ועיין ברש״ש שם.

אמנם יש לומר כי הקפידה מצאה לנוה דוקא במקום שאומר ג״כ זו אינה נאה. אבל זו נאה בלבד שפיר דמי.

וכן משמעות דברי המאירי בעירובין (שם) שכ׳, אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות. דרך צחות אמרו, רועה זונות יאבד הון וכו׳. וענין המשל הוא שהנשים הינן הלוק לבני אדם, זו נאה לזה וזו נאה לזה, וכן השמועות אין ראוי לדתותן אלא להתיישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן. עכ״ל.

אולם המהרש״א בה״א שם כ׳, דמשמע דזו נאה נמי לא יאמר, דבהכי איירי קרא דאייתי רועה זונות אחרות שאינם נאות. ע״כ וכן משמע מדברי הט״ז בדברי דוד (ר״פ קרת), שהקשה עמ״ש בפרש״י שם פרשה זו יפה נדרשת במדרש תנחומא. שהרי האומר שמועה זו נאה מאבד הונה של תורה. וזו נאה לבד ג״כ אסור. וע״ש מ״ש ליישב בדרך דרש. עיי״ש.

ועיין בס׳ קיצור של״ה (דף נ״ג ע״ד), שכ׳ להזהיר את המוכרים עליות ס״ת בבהכ״נ, שנוהגים לומר בפר׳ עשרת הדברות וכיו״ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר״ר שמואל אב״ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אתרת ח״ו אינה נאה. עיי״ש. ולכאו׳ נר׳ דס״ל כד׳ מהרש״א הנ״ל. ועיין בס׳ שלהן הקריאה (ילקוט דוד, די״א ע״א) מ״ש בזה.

וע״עבס׳ בן יהוידע (עירובין סד) שהקשה דהא אם אומר שמועה זו נאה אדרבה הוא משבה השמועה וכו׳. ותי׳, כי זה האומר זו נאה ודאי שלא על כל הלכה ששומע אומר כן, אלא יזדמן שלא יאמר כן על כמה הלכות. וכיון שיודעים שדרכו לומר שמועה זו נאה, ועל שאר ההלכות אינו אומר כלום, נמצא שהוא מבזה לשאר ההלכות. עיי״ש. ומבואר מזה דס״ל שאף שמועה זו נאה בלבד אין לומר

He said that it's an argument. The Meiri says that it's forbidden only to say "I dont like this teaching", while the Maharsha, Taz, Kitzur Shela and the Ben Yehoyada say that it's also forbidden to say "I like this teaching", as it implies that if one doesn't say anything, he doesn't like the teaching.

Ahh, but what about places where it says "This was explained nicely in the Medrash"?

The Taz writes:

לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהר׳ אח״ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה׳ דא״ל דדוקא תרווייהו יש איסור לומר ז״א דהא הלכת זו אינה נאה לחוד יש איסור אלא ע״כ דה״ק כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה כך אסור לומר הלכה זו נאה״ דמתוך זת משמע שהלכות אחדות אינם נאים ח״ו וא״כ למת אמר רש״י פרשת זו כו. וי״ל דגם כאן יש מיעוט דבשאר מקומות יש ג׳ דרכים האחד לפי פשוטו והשנ׳ לפי המדרש אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד דהמדרש הוא פשוטי שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפי׳ לפי פשוטו׳ דאין שום פירוש על ויקח מה לקח לפי פשוטו:

He said that "It's explained nicely" doesn't mean that "In other places the Medrash doesn't explain nicely" but that "this is the only (or one of the only places) where the Medrash is Peshat). Perhaps this idea can be extended to other places where the Gemara says "Teach us a nice teaching"

The Sde Tzofim says

ולכאורה יש להעיר מהך דעירובין(סד) א״ר אתא ב״ר מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. ופרש״י, רועה זונות, נוטריקון זו נאה וארענה ואעסוק בה כדי שתתקיים בידי. עכ״ל. ועיין ברש״ש שם.

אמנם יש לומר כי הקפידה מצאה לנוח דוקא במקום שאומר ג״כ זו אינה נאה. אבל זו נאה בלבד שפיר דמי.

וכן משמעות דברי המאירי בעירובין (שם) שכ׳, אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות. דרך צחות אמרו, רועה זונות יאבד הון וכו׳. וענין המשל הוא שהנשים חינן חלוק לבני אדם, זו נאה לזה וזו נאה לזה, וכן השמועות אין ראוי לדחותן אלא להתיישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן. עכ״ל.

אולם המהרש״א בח״א שם כ׳, דמשמע דזו נאה נמי לא יאמר, דבהכי איירי קרא דאייתי רועה זונות אחרות שאינם נאות. ע״כ וכן משמע מדברי הט״ז בדברי דוד (ר״פ קרח), שהקשה עמ״ש בפרש״י שם פרשה זו יפה נדרשת במדרש תנחומא. שהרי האומר שמועה זו נאה מאבד הונה של תורה. וזו נאה לבד ג״כ אסור. וע״ש מ״ש ליישב בדרך דרש. עיי״ש.

ועיין בס׳ קיצור של״ה (דף נ״ג ע״ד), שכ׳ להזהיר את המוכרים עליות ס״ת בבהכ״נ, שנוהגים לומר בפר׳ עשרת הדברות וכיו״ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר״ר שמואל אב״ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אחרת ח״ו אינה נאה. עיי״ש. ולכאו׳ נר׳ דס״ל כד׳ מהרש״א הנ״ל. ועיין בס׳ שלחן הקריאה (ילקוט דוד, די״א ע״א) מ״ש בזה.

וע״ע בס׳ בן יהוידע (עירובין סד) שהקשה דהא אם אומר שמועה זו נאה אדרבה הוא משבח השמועה וכו׳. ותי׳, כי זה האומר זו נאה ודאי שלא על כל הלכה ששומע אומר כן, אלא יזדמן שלא יאמר כן על כמה הלכות. וכיון שיודעים שדרכו לומר שמועה זו נאה, ועל שאר ההלכות אינו אומר כלום, נמצא שהוא מבזה לשאר ההלכות. עיי״ש. ומבואר מזה דס״ל שאף שמועה זו נאה בלבד אין לומר

He said that it's an argument. The Meiri says that it's forbidden only to say "I don't like this teaching", while the Maharsha, Taz, Kitzur Shela and the Ben Yehoyada say that it's also forbidden to say "I like this teaching", as it implies that if one doesn't say anything, he doesn't like the teaching.

Ahh, but what about places where it says "This was explained nicely in the Medrash"?

The Taz writes:

לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהרי ארז"ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה׳ דא״ל דדוקא תרווייהו יש איסור לומר ז״א דהא הלכה זו אינה נאה לחוד יש איסור אלא ע״כ דה״ק כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה כך אסור לומר הלכה זו נאה״ דמתוך זה משמע שהלכות אחרות אינם נאים ח״ו וא״כ למה אמר רש״י פרשה זו כו'. וי״ל דגם כאן יש מיעוט דבשאר מקומות יש ב׳ דרכים האחד לפי פשוטו והשני לפי המדרש אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד דהמדרש הוא פשוטו שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפי׳ לפי פשוטו דאין שום פירוש על ויקח מה לקח לפי פשוטו

He said that "It's explained nicely" doesn't mean that "In other places the Medrash doesn't explain nicely" but that "this is the only (or one of the only places) where the Medrash is Peshat). Perhaps this idea can be extended to other places where the Gemara says "Teach us a nice teaching".

The Sde Tzofim says

ולכאורה יש להעיר מהך דעירובין(סד) א״ר אתא ב״ר מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. ופרש״י, רועה זונות, נוטריקון זו נאה וארענה ואעסוק בה כדי שתתקיים בידי. עכ״ל. ועיין ברש״ש שם.

אמנם יש לומר כי הקפידה מצאה לנוה דוקא במקום שאומר ג״כ זו אינה נאה. אבל זו נאה בלבד שפיר דמי.

וכן משמעות דברי המאירי בעירובין (שם) שכ׳, אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות. דרך צחות אמרו, רועה זונות יאבד הון וכו׳. וענין המשל הוא שהנשים הינן הלוק לבני אדם, זו נאה לזה וזו נאה לזה, וכן השמועות אין ראוי לדתותן אלא להתיישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן. עכ״ל.

אולם המהרש״א בה״א שם כ׳, דמשמע דזו נאה נמי לא יאמר, דבהכי איירי קרא דאייתי רועה זונות אחרות שאינם נאות. ע״כ וכן משמע מדברי הט״ז בדברי דוד (ר״פ קרת), שהקשה עמ״ש בפרש״י שם פרשה זו יפה נדרשת במדרש תנחומא. שהרי האומר שמועה זו נאה מאבד הונה של תורה. וזו נאה לבד ג״כ אסור. וע״ש מ״ש ליישב בדרך דרש. עיי״ש.

ועיין בס׳ קיצור של״ה (דף נ״ג ע״ד), שכ׳ להזהיר את המוכרים עליות ס״ת בבהכ״נ, שנוהגים לומר בפר׳ עשרת הדברות וכיו״ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר״ר שמואל אב״ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אתרת ח״ו אינה נאה. עיי״ש. ולכאו׳ נר׳ דס״ל כד׳ מהרש״א הנ״ל. ועיין בס׳ שלהן הקריאה (ילקוט דוד, די״א ע״א) מ״ש בזה.

וע״עבס׳ בן יהוידע (עירובין סד) שהקשה דהא אם אומר שמועה זו נאה אדרבה הוא משבה השמועה וכו׳. ותי׳, כי זה האומר זו נאה ודאי שלא על כל הלכה ששומע אומר כן, אלא יזדמן שלא יאמר כן על כמה הלכות. וכיון שיודעים שדרכו לומר שמועה זו נאה, ועל שאר ההלכות אינו אומר כלום, נמצא שהוא מבזה לשאר ההלכות. עיי״ש. ומבואר מזה דס״ל שאף שמועה זו נאה בלבד אין לומר

He said that it's an argument. The Meiri says that it's forbidden only to say "I dont like this teaching", while the Maharsha, Taz, Kitzur Shela and the Ben Yehoyada say that it's also forbidden to say "I like this teaching", as it implies that if one doesn't say anything, he doesn't like the teaching

The Sde Tzofim says

ולכאורה יש להעיר מהך דעירובין(סד) א״ר אתא ב״ר מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. ופרש״י, רועה זונות, נוטריקון זו נאה וארענה ואעסוק בה כדי שתתקיים בידי. עכ״ל. ועיין ברש״ש שם.

אמנם יש לומר כי הקפידה מצאה לנוה דוקא במקום שאומר ג״כ זו אינה נאה. אבל זו נאה בלבד שפיר דמי.

וכן משמעות דברי המאירי בעירובין (שם) שכ׳, אסור לאדם שיעשה עצמו מכריע בדברי תורה לומר זו הגונה וזו אינה הגונה, שמתוך כך ישפיל בהכרעתו את שאינן הגונות בעיניו. ושמא טעה בעיונו וגרם לשכח הלכות גדולות. דרך צחות אמרו, רועה זונות יאבד הון וכו׳. וענין המשל הוא שהנשים הינן הלוק לבני אדם, זו נאה לזה וזו נאה לזה, וכן השמועות אין ראוי לדתותן אלא להתיישב בטעמן, וכשיעיין בדבר ימצא הכל נאה ומתוקן. עכ״ל.

אולם המהרש״א בה״א שם כ׳, דמשמע דזו נאה נמי לא יאמר, דבהכי איירי קרא דאייתי רועה זונות אחרות שאינם נאות. ע״כ וכן משמע מדברי הט״ז בדברי דוד (ר״פ קרת), שהקשה עמ״ש בפרש״י שם פרשה זו יפה נדרשת במדרש תנחומא. שהרי האומר שמועה זו נאה מאבד הונה של תורה. וזו נאה לבד ג״כ אסור. וע״ש מ״ש ליישב בדרך דרש. עיי״ש.

ועיין בס׳ קיצור של״ה (דף נ״ג ע״ד), שכ׳ להזהיר את המוכרים עליות ס״ת בבהכ״נ, שנוהגים לומר בפר׳ עשרת הדברות וכיו״ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר״ר שמואל אב״ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אתרת ח״ו אינה נאה. עיי״ש. ולכאו׳ נר׳ דס״ל כד׳ מהרש״א הנ״ל. ועיין בס׳ שלהן הקריאה (ילקוט דוד, די״א ע״א) מ״ש בזה.

וע״עבס׳ בן יהוידע (עירובין סד) שהקשה דהא אם אומר שמועה זו נאה אדרבה הוא משבה השמועה וכו׳. ותי׳, כי זה האומר זו נאה ודאי שלא על כל הלכה ששומע אומר כן, אלא יזדמן שלא יאמר כן על כמה הלכות. וכיון שיודעים שדרכו לומר שמועה זו נאה, ועל שאר ההלכות אינו אומר כלום, נמצא שהוא מבזה לשאר ההלכות. עיי״ש. ומבואר מזה דס״ל שאף שמועה זו נאה בלבד אין לומר

He said that it's an argument. The Meiri says that it's forbidden only to say "I dont like this teaching", while the Maharsha, Taz, Kitzur Shela and the Ben Yehoyada say that it's also forbidden to say "I like this teaching", as it implies that if one doesn't say anything, he doesn't like the teaching.

Ahh, but what about places where it says "This was explained nicely in the Medrash"?

The Taz writes:

לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהר׳ אח״ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה׳ דא״ל דדוקא תרווייהו יש איסור לומר ז״א דהא הלכת זו אינה נאה לחוד יש איסור אלא ע״כ דה״ק כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה כך אסור לומר הלכה זו נאה״ דמתוך זת משמע שהלכות אחדות אינם נאים ח״ו וא״כ למת אמר רש״י פרשת זו כו. וי״ל דגם כאן יש מיעוט דבשאר מקומות יש ג׳ דרכים האחד לפי פשוטו והשנ׳ לפי המדרש אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד דהמדרש הוא פשוטי שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפי׳ לפי פשוטו׳ דאין שום פירוש על ויקח מה לקח לפי פשוטו:

He said that "It's explained nicely" doesn't mean that "In other places the Medrash doesn't explain nicely" but that "this is the only (or one of the only places) where the Medrash is Peshat). Perhaps this idea can be extended to other places where the Gemara says "Teach us a nice teaching"