2 added 136 characters in body
source | link

It seems to depend on who you hold by. Shulhan Arukh O"H 249:4 אם קבל עליו להתענות בע"ש, (יט) צריך להתענות עד צאת הכוכבים, * (כ) <ב> אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: * (כא) <ג> וי"א דלא ישלים, אלא מיד ח שיוצאים מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א' מהלכות תענית). לכן (כב) בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית; ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל). ואם הוא [ח] תענית חלום, צריך להתענות (כג) עד צאת הכוכבים.

Mishna Berura there (כא) וי"א דלא וכו' - האי י"א ס"ל [כד] דבין בתענית יחיד ובין בת"צ כגון עשרה בטבת שחל בע"ש לא יתענה רק עד שיצא מבהכ"נ דאז כבר קבלו שבת בתפלה שמתפללים [כה] מפלג המנחה ואילך [הוא מי"א שעות חסר רביע ואילך והשעות הן זמניות ועיין לקמן סימן רס"א] ומקרי עי"ז השלמת התענית מה שמתענה עד אחר קבלת שבת וה"ה בעיו"ט עד אחר קבלת יו"ט [ובחול גם לי"א לא מקרי השלמת התענית עד צאת הכוכבים] ומכריע הרמ"א דבתענית יחיד דהיינו שיחיד גזר על עצמו תענית לסמוך על הי"א דלא ישלים ומ"מ לכתחלה טוב יותר שיפרש כן בשעת קבלת התענית ובדיעבד אין זה לעיכובא ובת"צ חמירא מזה וצריך להשלים כדין [כו] ואפילו תנאי לא מהני דלאו בדידיה תליא מילתא [כז] וצבור שגזרו על עצמן תענית מחדש בשביל איזה ענין לא חמירא כ"כ ומהני תנאי:

Whereas the Ben Ish Hai and Kaf HaHaim both rule that one must wait(still digging through my notes for exact references on those two).

There is also a shiur here that can be heard on the topic.

It seems to depend on who you hold by. Shulhan Arukh O"H 249:4 אם קבל עליו להתענות בע"ש, (יט) צריך להתענות עד צאת הכוכבים, * (כ) <ב> אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: * (כא) <ג> וי"א דלא ישלים, אלא מיד ח שיוצאים מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א' מהלכות תענית). לכן (כב) בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית; ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל). ואם הוא [ח] תענית חלום, צריך להתענות (כג) עד צאת הכוכבים.

Mishna Berura there (כא) וי"א דלא וכו' - האי י"א ס"ל [כד] דבין בתענית יחיד ובין בת"צ כגון עשרה בטבת שחל בע"ש לא יתענה רק עד שיצא מבהכ"נ דאז כבר קבלו שבת בתפלה שמתפללים [כה] מפלג המנחה ואילך [הוא מי"א שעות חסר רביע ואילך והשעות הן זמניות ועיין לקמן סימן רס"א] ומקרי עי"ז השלמת התענית מה שמתענה עד אחר קבלת שבת וה"ה בעיו"ט עד אחר קבלת יו"ט [ובחול גם לי"א לא מקרי השלמת התענית עד צאת הכוכבים] ומכריע הרמ"א דבתענית יחיד דהיינו שיחיד גזר על עצמו תענית לסמוך על הי"א דלא ישלים ומ"מ לכתחלה טוב יותר שיפרש כן בשעת קבלת התענית ובדיעבד אין זה לעיכובא ובת"צ חמירא מזה וצריך להשלים כדין [כו] ואפילו תנאי לא מהני דלאו בדידיה תליא מילתא [כז] וצבור שגזרו על עצמן תענית מחדש בשביל איזה ענין לא חמירא כ"כ ומהני תנאי:

Whereas the Ben Ish Hai and Kaf HaHaim both rule that one must wait(still digging through my notes for exact references on those two).

It seems to depend on who you hold by. Shulhan Arukh O"H 249:4 אם קבל עליו להתענות בע"ש, (יט) צריך להתענות עד צאת הכוכבים, * (כ) <ב> אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: * (כא) <ג> וי"א דלא ישלים, אלא מיד ח שיוצאים מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א' מהלכות תענית). לכן (כב) בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית; ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל). ואם הוא [ח] תענית חלום, צריך להתענות (כג) עד צאת הכוכבים.

Mishna Berura there (כא) וי"א דלא וכו' - האי י"א ס"ל [כד] דבין בתענית יחיד ובין בת"צ כגון עשרה בטבת שחל בע"ש לא יתענה רק עד שיצא מבהכ"נ דאז כבר קבלו שבת בתפלה שמתפללים [כה] מפלג המנחה ואילך [הוא מי"א שעות חסר רביע ואילך והשעות הן זמניות ועיין לקמן סימן רס"א] ומקרי עי"ז השלמת התענית מה שמתענה עד אחר קבלת שבת וה"ה בעיו"ט עד אחר קבלת יו"ט [ובחול גם לי"א לא מקרי השלמת התענית עד צאת הכוכבים] ומכריע הרמ"א דבתענית יחיד דהיינו שיחיד גזר על עצמו תענית לסמוך על הי"א דלא ישלים ומ"מ לכתחלה טוב יותר שיפרש כן בשעת קבלת התענית ובדיעבד אין זה לעיכובא ובת"צ חמירא מזה וצריך להשלים כדין [כו] ואפילו תנאי לא מהני דלאו בדידיה תליא מילתא [כז] וצבור שגזרו על עצמן תענית מחדש בשביל איזה ענין לא חמירא כ"כ ומהני תנאי:

Whereas the Ben Ish Hai and Kaf HaHaim both rule that one must wait(still digging through my notes for exact references on those two).

There is also a shiur here that can be heard on the topic.

1
source | link

It seems to depend on who you hold by. Shulhan Arukh O"H 249:4 אם קבל עליו להתענות בע"ש, (יט) צריך להתענות עד צאת הכוכבים, * (כ) <ב> אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: * (כא) <ג> וי"א דלא ישלים, אלא מיד ח שיוצאים מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א' מהלכות תענית). לכן (כב) בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית; ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל). ואם הוא [ח] תענית חלום, צריך להתענות (כג) עד צאת הכוכבים.

Mishna Berura there (כא) וי"א דלא וכו' - האי י"א ס"ל [כד] דבין בתענית יחיד ובין בת"צ כגון עשרה בטבת שחל בע"ש לא יתענה רק עד שיצא מבהכ"נ דאז כבר קבלו שבת בתפלה שמתפללים [כה] מפלג המנחה ואילך [הוא מי"א שעות חסר רביע ואילך והשעות הן זמניות ועיין לקמן סימן רס"א] ומקרי עי"ז השלמת התענית מה שמתענה עד אחר קבלת שבת וה"ה בעיו"ט עד אחר קבלת יו"ט [ובחול גם לי"א לא מקרי השלמת התענית עד צאת הכוכבים] ומכריע הרמ"א דבתענית יחיד דהיינו שיחיד גזר על עצמו תענית לסמוך על הי"א דלא ישלים ומ"מ לכתחלה טוב יותר שיפרש כן בשעת קבלת התענית ובדיעבד אין זה לעיכובא ובת"צ חמירא מזה וצריך להשלים כדין [כו] ואפילו תנאי לא מהני דלאו בדידיה תליא מילתא [כז] וצבור שגזרו על עצמן תענית מחדש בשביל איזה ענין לא חמירא כ"כ ומהני תנאי:

Whereas the Ben Ish Hai and Kaf HaHaim both rule that one must wait(still digging through my notes for exact references on those two).