Taken from this blog post (emphasis mine)

R. Eliezer Dunner, in his work Zichron Yosef Tzvi, offers a very novel reason for the celebration on Lag Ba-Omer. He says that we know that R. Akiva was a strong supporter of Bar Kochba. He suggests that R. Akiva students were soldiers in his army to fight the Romans and they died in this time period of Sefirah. During this time, on Lag Ba-Omer, the Jews were winning, that is why they turned this day into a great day of celebration.

ידענו כי ר' עקיבא היה הולך ונוסע ומלמד בכל תפוצת הארץ ובכל מקום היה לו תלמידים הרבה מאוד ועין שחושב לבר כוזבא כמשיח קרא כל תלמידיו להלחם בצד בר כוזבא ותחת רגליו נגד חיל האויבים... ואף על פי שבתחילה חלשו היהודים את אויביהם לפי חרב אחר כך גברו הרומיים ולכדו מישראל עיר ועיר ובאותה זמן היתה מלחמה בכל יום יום ובכל מלחמה נפלו ומתו הרבה אנשים מחיל בר כוזבא ובהן כמה תלמידי ר' עקיבא וכששקעה החמה בכל יום ויום פסקה המלחמה ואז נקברו כל המתים. ואפשר שבתוך כל המלחמות הללו שהיו יום יום ושבהם גברו האויביהם על ישראל היה יום אחד והוא ל"ג בעומר שגבר בו ישראל אותו יום שבו היה להם ישעות ה' בעת צרתם יום גבורה ותשועה אותו יום קבעו ליום שמחה לדור דורים וכמו כן שמעתי גם מפי הרב דק"ק פוזנא מוהר"ר זאב פיילכענפעלד ז"ל (זכרון יוסף צבי, סי' תצ"ג).

Translation of the bold parts: And since he (Rebbi Akiva) considered Bar Kosiba the Moshiach he called to his students to fight on the side of Bar Kosiba.

...And in each battle many soldiers of Bar Kosiba fell, among them students of Rebbi Akiva

Taken from this blog post (emphasis mine)

R. Eliezer Dunner, in his work Zichron Yosef Tzvi, offers a very novel reason for the celebration on Lag Ba-Omer. He says that we know that R. Akiva was a strong supporter of Bar Kochba. He suggests that R. Akiva students were soldiers in his army to fight the Romans and they died in this time period of Sefirah. During this time, on Lag Ba-Omer, the Jews were winning, that is why they turned this day into a great day of celebration.

ידענו כי ר' עקיבא היה הולך ונוסע ומלמד בכל תפוצת הארץ ובכל מקום היה לו תלמידים הרבה מאוד ועין שחושב לבר כוזבא כמשיח קרא כל תלמידיו להלחם בצד בר כוזבא ותחת רגליו נגד חיל האויבים... ואף על פי שבתחילה חלשו היהודים את אויביהם לפי חרב אחר כך גברו הרומיים ולכדו מישראל עיר ועיר ובאותה זמן היתה מלחמה בכל יום יום ובכל מלחמה נפלו ומתו הרבה אנשים מחיל בר כוזבא ובהן כמה תלמידי ר' עקיבא וכששקעה החמה בכל יום ויום פסקה המלחמה ואז נקברו כל המתים. ואפשר שבתוך כל המלחמות הללו שהיו יום יום ושבהם גברו האויביהם על ישראל היה יום אחד והוא ל"ג בעומר שגבר בו ישראל אותו יום שבו היה להם ישעות ה' בעת צרתם יום גבורה ותשועה אותו יום קבעו ליום שמחה לדור דורים וכמו כן שמעתי גם מפי הרב דק"ק פוזנא מוהר"ר זאב פיילכענפעלד ז"ל (זכרון יוסף צבי, סי' תצ"ג).

Translation of the bold parts: And since he (Rebbi Akiva) considered Bar Kosiba the Moshiach he called to his students to fight on the side of Bar Kosiba.

...And in each battle many soldiers of Bar Kosiba fell, among them students of Rebbi Akiva

Taken from this blog post (emphasis mine)

R. Eliezer Dunner, in his work Zichron Yosef Tzvi, offers a very novel reason for the celebration on Lag Ba-Omer. He says that we know that R. Akiva was a strong supporter of Bar Kochba. He suggests that R. Akiva students were soldiers in his army to fight the Romans and they died in this time period of Sefirah. During this time, on Lag Ba-Omer, the Jews were winning, that is why they turned this day into a great day of celebration.

 

ידענו כי ר' עקיבא היה הולך ונוסע ומלמד בכל תפוצת הארץ ובכל מקום היה לו תלמידים הרבה מאוד ועין שחושב לבר כוזבא כמשיח קרא כל תלמידיו להלחם בצד בר כוזבא ותחת רגליו נגד חיל האויבים... ואף על פי שבתחילה חלשו היהודים את אויביהם לפי חרב אחר כך גברו הרומיים ולכדו מישראל עיר ועיר ובאותה זמן היתה מלחמה בכל יום יום ובכל מלחמה נפלו ומתו הרבה אנשים מחיל בר כוזבא ובהן כמה תלמידי ר' עקיבא וכששקעה החמה בכל יום ויום פסקה המלחמה ואז נקברו כל המתים. ואפשר שבתוך כל המלחמות הללו שהיו יום יום ושבהם גברו האויביהם על ישראל היה יום אחד והוא ל"ג בעומר שגבר בו ישראל אותו יום שבו היה להם ישעות ה' בעת צרתם יום גבורה ותשועה אותו יום קבעו ליום שמחה לדור דורים וכמו כן שמעתי גם מפי הרב דק"ק פוזנא מוהר"ר זאב פיילכענפעלד ז"ל (זכרון יוסף צבי, סי' תצ"ג).

Translation of the bold parts: And since he (Rebbi Akiva) considered Bar Kosiba the Moshiach he called to his students to fight on the side of Bar Kosiba.

...And in each battle many soldiers of Bar Kosiba fell, among them students of Rebbi Akiva

Taken from this blog post (emphasis mine)

R. Eliezer Dunner, in his work Zichron Yosef Tzvi, offers a very novel reason for the celebration on Lag Ba-Omer. He says that we know that R. Akiva was a strong supporter of Bar Kochba. He suggests that R. Akiva students were soldiers in his army to fight the Romans and they died in this time period of Sefirah. During this time, on Lag Ba-Omer, the Jews were winning, that is why they turned this day into a great day of celebration.

ידענו כי ר' עקיבא היה הולך ונוסע ומלמד בכל תפוצת הארץ ובכל מקום היה לו תלמידים הרבה מאוד ועין שחושב לבר כוזבא כמשיח קרא כל תלמידיו להלחם בצד בר כוזבא ותחת רגליו נגד חיל האויבים... ואף על פי שבתחילה חלשו היהודים את אויביהם לפי חרב אחר כך גברו הרומיים ולכדו מישראל עיר ועיר ובאותה זמן היתה מלחמה בכל יום יום ובכל מלחמה נפלו ומתו הרבה אנשים מחיל בר כוזבא ובהן כמה תלמידי ר' עקיבא וכששקעה החמה בכל יום ויום פסקה המלחמה ואז נקברו כל המתים. ואפשר שבתוך כל המלחמות הללו שהיו יום יום ושבהם גברו האויביהם על ישראל היה יום אחד והוא ל"ג בעומר שגבר בו ישראל אותו יום שבו היה להם ישעות ה' בעת צרתם יום גבורה ותשועה אותו יום קבעו ליום שמחה לדור דורים וכמו כן שמעתי גם מפי הרב דק"ק פוזנא מוהר"ר זאב פיילכענפעלד ז"ל (זכרון יוסף צבי, סי' תצ"ג).

Translation of the bold parts: And since he (Rebbi Akiva) considered Bar Kosiba the Moshiach he called to his students to fight on the side of Bar Kosiba.

...And in each battle many soldiers of Bar Kosiba fell, among them students of Rebbi Akiva