Judah ben Simeon Ashkenazi makes the following remark in his commentary on Orach Chayim:

ואיסור גדול להפסיק בקריאת שמו״ת בדיבור.

Is this an original idea or is Ashkenazi following an earlier authority here?

What is the reason for this prohibition?

Some rabbis cite Samuel ben Joseph's עולת שבת, where the author says:

כתבו חכמי מקובלים שלא להפסיק בקריאת שמו"ת בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת במעמד אחד ויש טעם נכון וכמוס לדבר זה

Unlike Ashkenazi, Samuel does not describe this as a prohibition.

I.M. Kagan suggests that what Ashkenazi really meant was that it is forbidden to interrupt in the middle of a topic (באמצע ענינא), but even if this is true, the question remains whence came this prohibition, who first mentioned it and what is the underlying reason.

Judah ben Simeon Ashkenazi makes the following remark in his commentary on Orach Chayim:

ואיסור גדול להפסיק בקריאת שמו״ת בדיבור.

Is this an original idea or is Ashkenazi following an earlier authority here?

What is the reason for this prohibition?

Some rabbis cite Moshe ben Machir, who says

ואם אפשר לו שלא יפסיק בה על שום דבר הוא טוב ויפה וכן ראיתי מדקדקים עושים כן וכן ראוי לכל בעל נפש לעשות כדי שתהא קריאתה בקבע ולא בעראי

Some rabbis cite Samuel ben Joseph's עולת שבת, where the author says:

כתבו חכמי מקובלים שלא להפסיק בקריאת שמו"ת בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת במעמד אחד ויש טעם נכון וכמוס לדבר זה

Unlike Ashkenazi, Moshe ben Machir and Samuel ben Joseph do not describe this practice as a prohibition but as a recommendation (Moshe) or a mystical concern (Samuel).

I.M. Kagan suggests that what Ashkenazi really meant was that it is forbidden to interrupt in the middle of a topic (באמצע ענינא), but even if this is true, the question remains whence came this prohibition, who first mentioned it and what is the underlying reason.