2 added link to mishnah quoted
source | link

Someone who is a חוטא ומחטי את הרבים. Someone who wins and causes others to sin.

The mishna in Avos (5:185:18) says

: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

Anyone who brings merit to the many, sin does not result from him. And anyone who brings the many to sin is not given enough [time] to repent. Moshe -- who was meritorious and brought merit to the many; the merit of the many is appended to him, as it is stated (Deuteronomy 33:21), "He fulfilled the righteousness of God and His statutes with Israel." Jeroboam -- who sinned and caused the many to sin; the sin of the many is appended to him, as it is stated (I Kings 15:30), "for the sins of Jeroboam that he sinned and that he caused Israel to sin."

The Orchos Tzaddikim elaborates on this:

וההולך בדרך זה יזכה את הרבים, כי הוא נושא חן בעיני כל רואיו, וכל מעשיו וסדרי ענייניו מקובל להם, ותמיד הם משבחים אותו, ומתוך כך הם חומדים לעשות כמוהו, וכל אדם יברך את בנו שיהיה כמו פלוני, ובזה הוא מקדש השם ברוך הוא. אבל המתגאה הוא מחלל השם ברוך הוא ומחטיא את הרבים, והוא דומה לנבלה שהיא מושלכת בשוק, וכל עובר ושב מניח ידו על חוטמו עד שיעבור: כך המתגאה הוא מגנה את התורה ולומדיה, ומרחיק בני אדם מן התורה, כי אומרים: מה תועלת יש בתורה אחרי אשר לומדיה רעים?! ומתוך כך פורשים הן מן התורה. And

And he who walks in this path will cause the many to be meritorious, for he will be liked by all who see him and all his deeds and the manner of them will be acceptable to them. And always will they praise him and every man will bless his son that he be like this modest man. And thus he sanctifies the Name of God, Blessed be He. But he who vaunts himself, profanes the Name of God, Blessed be He, and causes others to sin, such a person can be compared to a carcass that is cast out into the street and every passerby puts his hand to his nose until he passes by. Thus is the arrogant man — he puts the Torah to shame and those who study it, and causes people to shun the Torah, for they say, "What worth is there in the Torah if those who study it are evil?". And reasoning thus, they turn away from Torah.

Someone who is a חוטא ומחטי את הרבים. Someone who wins and causes others to sin.

The mishna in Avos (5:18) says

: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

Anyone who brings merit to the many, sin does not result from him. And anyone who brings the many to sin is not given enough [time] to repent. Moshe -- who was meritorious and brought merit to the many; the merit of the many is appended to him, as it is stated (Deuteronomy 33:21), "He fulfilled the righteousness of God and His statutes with Israel." Jeroboam -- who sinned and caused the many to sin; the sin of the many is appended to him, as it is stated (I Kings 15:30), "for the sins of Jeroboam that he sinned and that he caused Israel to sin."

The Orchos Tzaddikim elaborates on this:

וההולך בדרך זה יזכה את הרבים, כי הוא נושא חן בעיני כל רואיו, וכל מעשיו וסדרי ענייניו מקובל להם, ותמיד הם משבחים אותו, ומתוך כך הם חומדים לעשות כמוהו, וכל אדם יברך את בנו שיהיה כמו פלוני, ובזה הוא מקדש השם ברוך הוא. אבל המתגאה הוא מחלל השם ברוך הוא ומחטיא את הרבים, והוא דומה לנבלה שהיא מושלכת בשוק, וכל עובר ושב מניח ידו על חוטמו עד שיעבור: כך המתגאה הוא מגנה את התורה ולומדיה, ומרחיק בני אדם מן התורה, כי אומרים: מה תועלת יש בתורה אחרי אשר לומדיה רעים?! ומתוך כך פורשים הן מן התורה. And he who walks in this path will cause the many to be meritorious, for he will be liked by all who see him and all his deeds and the manner of them will be acceptable to them. And always will they praise him and every man will bless his son that he be like this modest man. And thus he sanctifies the Name of God, Blessed be He. But he who vaunts himself, profanes the Name of God, Blessed be He, and causes others to sin, such a person can be compared to a carcass that is cast out into the street and every passerby puts his hand to his nose until he passes by. Thus is the arrogant man — he puts the Torah to shame and those who study it, and causes people to shun the Torah, for they say, "What worth is there in the Torah if those who study it are evil?". And reasoning thus, they turn away from Torah.

Someone who is a חוטא ומחטי את הרבים. Someone who wins and causes others to sin.

The mishna in Avos (5:18) says

: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

Anyone who brings merit to the many, sin does not result from him. And anyone who brings the many to sin is not given enough [time] to repent. Moshe -- who was meritorious and brought merit to the many; the merit of the many is appended to him, as it is stated (Deuteronomy 33:21), "He fulfilled the righteousness of God and His statutes with Israel." Jeroboam -- who sinned and caused the many to sin; the sin of the many is appended to him, as it is stated (I Kings 15:30), "for the sins of Jeroboam that he sinned and that he caused Israel to sin."

The Orchos Tzaddikim elaborates on this:

וההולך בדרך זה יזכה את הרבים, כי הוא נושא חן בעיני כל רואיו, וכל מעשיו וסדרי ענייניו מקובל להם, ותמיד הם משבחים אותו, ומתוך כך הם חומדים לעשות כמוהו, וכל אדם יברך את בנו שיהיה כמו פלוני, ובזה הוא מקדש השם ברוך הוא. אבל המתגאה הוא מחלל השם ברוך הוא ומחטיא את הרבים, והוא דומה לנבלה שהיא מושלכת בשוק, וכל עובר ושב מניח ידו על חוטמו עד שיעבור: כך המתגאה הוא מגנה את התורה ולומדיה, ומרחיק בני אדם מן התורה, כי אומרים: מה תועלת יש בתורה אחרי אשר לומדיה רעים?! ומתוך כך פורשים הן מן התורה.

And he who walks in this path will cause the many to be meritorious, for he will be liked by all who see him and all his deeds and the manner of them will be acceptable to them. And always will they praise him and every man will bless his son that he be like this modest man. And thus he sanctifies the Name of God, Blessed be He. But he who vaunts himself, profanes the Name of God, Blessed be He, and causes others to sin, such a person can be compared to a carcass that is cast out into the street and every passerby puts his hand to his nose until he passes by. Thus is the arrogant man — he puts the Torah to shame and those who study it, and causes people to shun the Torah, for they say, "What worth is there in the Torah if those who study it are evil?". And reasoning thus, they turn away from Torah.

1
source | link

Someone who is a חוטא ומחטי את הרבים. Someone who wins and causes others to sin.

The mishna in Avos (5:18) says

: כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

Anyone who brings merit to the many, sin does not result from him. And anyone who brings the many to sin is not given enough [time] to repent. Moshe -- who was meritorious and brought merit to the many; the merit of the many is appended to him, as it is stated (Deuteronomy 33:21), "He fulfilled the righteousness of God and His statutes with Israel." Jeroboam -- who sinned and caused the many to sin; the sin of the many is appended to him, as it is stated (I Kings 15:30), "for the sins of Jeroboam that he sinned and that he caused Israel to sin."

The Orchos Tzaddikim elaborates on this:

וההולך בדרך זה יזכה את הרבים, כי הוא נושא חן בעיני כל רואיו, וכל מעשיו וסדרי ענייניו מקובל להם, ותמיד הם משבחים אותו, ומתוך כך הם חומדים לעשות כמוהו, וכל אדם יברך את בנו שיהיה כמו פלוני, ובזה הוא מקדש השם ברוך הוא. אבל המתגאה הוא מחלל השם ברוך הוא ומחטיא את הרבים, והוא דומה לנבלה שהיא מושלכת בשוק, וכל עובר ושב מניח ידו על חוטמו עד שיעבור: כך המתגאה הוא מגנה את התורה ולומדיה, ומרחיק בני אדם מן התורה, כי אומרים: מה תועלת יש בתורה אחרי אשר לומדיה רעים?! ומתוך כך פורשים הן מן התורה. And he who walks in this path will cause the many to be meritorious, for he will be liked by all who see him and all his deeds and the manner of them will be acceptable to them. And always will they praise him and every man will bless his son that he be like this modest man. And thus he sanctifies the Name of God, Blessed be He. But he who vaunts himself, profanes the Name of God, Blessed be He, and causes others to sin, such a person can be compared to a carcass that is cast out into the street and every passerby puts his hand to his nose until he passes by. Thus is the arrogant man — he puts the Torah to shame and those who study it, and causes people to shun the Torah, for they say, "What worth is there in the Torah if those who study it are evil?". And reasoning thus, they turn away from Torah.