Take the 2-minute tour ×
Mi Yodeya is a question and answer site for those who base their lives on Jewish law and tradition and anyone interested in learning more. It's 100% free, no registration required.

Where's the g'mara about Yishay's divorce (or was it separation?) and David's conception, please?

share|improve this question
add comment

1 Answer

up vote 2 down vote accepted

As far as I know the source is not a Gemara. The source is a Medrash:

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32637&st=&pgnum=205

ב"ילקוט המכירי" לתהלים קי"ח, כ"ב מובא:

"ישי פירש מאשתו שלוש שנים. לאחר שלוש שנים אמר לשפחתו תקני עצמך הלילה כד שתיכנסי אלי בגט שחרור (רצה להכשיר זרעו מפסול מואבי, שעדין היו עוררין על ההלכה 'מואבי ולא מואבית'), הלכה ואמרה לגבירתה.... (הסכימו ביניהן). לערב, כשיאמר לי סגרי הדלת תכנסי את ואני אצא וכך עשתה. עשתה אם דוד עמו הלילה ונתעברה מדוד. בקשו בניה להרגה ואת בנה דוד, אמר להם ישי הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן.

share|improve this answer
    
Thank you! Paragraph 28, though, not 22, in the hebrewbooks.org/32637 version. –  msh210 May 6 '11 at 17:08
1  
But Yalkut Ham'chiri is a yalkut, a compilation; any idea of an earlier source? –  msh210 May 6 '11 at 17:13
    
The editor/publisher of this edition hebrewbooks.org/32636 9same as the one I linked to in the comment above, but the first volume) includes at its start a list of midrashic sources for the yalkut, and lists no source for this paragraph. –  msh210 May 6 '11 at 17:20
    
Another point: I've also learned Yishay's reason for separating from his wife was Moavis, but the M'chiri doesn't say so, so there must be some other source, no? –  msh210 May 8 '11 at 3:53
2  
מובא בתורת המנחה (פ' בשלח דרוש כ"ג) לרבינו יעקב סקלי (מתלמידי הרשב"א) וכ"ה בילקוט מכירי (תהלים קיח:כח) ובמדרש דוד הנגיד (שמות עמ' קכב-קכג) ובכלי יקר (שמואל א' טז:יא) ששמע מפי רבינו שלמה אלקביץ. ספר הקושיות ס' קנ"א. וגם הובא בחיד"א (מראית העין פסחים קיט., שמחת הרגל על הגש"פ ד"ה אנה ה' כי אני עבדך, ברכי יוסף או"ח ס' ר"מ) עץ יוסף (ויקרא רבה פי"ד ס"ה), בן יהוידע (פסחים קיט.), ובמועדים וזמנים (ח"ז ס' רמ"ב). –  Reb Chaim HaQoton Oct 10 '12 at 9:17
add comment

Your Answer

 
discard

By posting your answer, you agree to the privacy policy and terms of service.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged or ask your own question.