Take the 2-minute tour ×
Mi Yodeya is a question and answer site for those who base their lives on Jewish law and tradition and anyone interested in learning more. It's 100% free, no registration required.

Throughout the Tanach, and I've seen it in Midrashim as well, there is a concept of the "Tehom", translated as "Deep Waters". It appears in the creation story in Bereishis, and in the song at Yam Suf. It appears throughout Tehillim.

What is this?

I read a Midrash that King David was digging for the Temple and went too deep and the Tehom erupted, threatening to flood the entire world.

share|improve this question
1  
You talking about this gemara hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=25&daf=11&format=pdf ? –  sam Aug 13 '12 at 1:11
    
    
Yes, but its just one example. –  robev Aug 13 '12 at 13:15
    
It is 'the murmuring deep' to quote the title of a book by Avivah Zornberg (taking the root to be heh vav mem, which can mean to murmur.) –  paquda Sep 12 '12 at 18:25
add comment

2 Answers

up vote 3 down vote accepted

A "tehom" is merely a large gathering of water (Radak, Shorashim, erech תהם (p. 48 here)).

share|improve this answer
    
That's the meaning of the word but what is the concept about? It appears throughout Tanach and can't merely just be describing a large gathering of water....Tehom is refered to before the earth was created, what does this mean? What does the midrash mean that the world has inside it Tehom that will flood the world? –  robev Sep 12 '12 at 13:56
    
@robev, your question above asks what t'hom is. This is a good answer. If you seek clarification of any particular pasuk or midrash, please ask. –  msh210 Sep 12 '12 at 19:58
    
My question included his answer though, so he didn't add anything I didn't know already. I'm not asking about a particular pasuk or midrash, I'm asking for the explanation of the term that appears throughout Torah, not just it's translation. It appears in many places in a cryptic way so it's obviously more than just "water". –  robev Sep 14 '12 at 0:00
    
@robev That was what I was addressing with my answer: The Radak is usually thorough in his explanations of shorashim, and his omission implies that this is all that it is (note the "merely" in my answer) –  b a Sep 14 '12 at 0:09
    
I don't doubt the Radak is giving the best explanation as to what the shoresh means, but I'm asking what the use of the word means in Torah. An example would be the gemarrah expression "af al pi", which literally means nose on mouth. I'm not interested in the literal translation I want the explanation of the phrase (in my example it is "nevertheless") –  robev Sep 14 '12 at 2:10
add comment

The Water was gathered from the ground and stored sorta say into the tehomah .

From Sefer בצרור החיים:

״קפא תחומא נעא למישטפא לעלמא״ - כתב רש״י במסכת סוכה (נג,ב ד״ה אחספא) מפרש ״ובאגדת דספר שמואל שמצא דוד [חרס] על פני נקב התהום וכתוב בו [על החרס] שהיה שם מששת ימי בראשית״. ובשינוי ק צ ת במסכת מכות (יא,א ד״ה קפא) ״ מ מ ר ת ירושלמי ;שם) שמצא שם חרס י שהגביה קולו ואמר לו אל תטלני מכאן שאני כ מ ש על התהום מיום מתן תורה שרעדה כל הארץ, ולא שמע דוד לדבריו ונטלו״. והיינו שהחרס היה ממש על נקג חתהום, וע״י נטילתו ־ באופן טבעי - עלה התהום לשטוף את העולם.

נ , נעא למישנזפא לעלמא אמנם צ״ל הלשון בעא למישטפא לעלמא [רצח לשטוף א ת העולם], שמשמע שאינו כתוצאה מנטילת חחרס וממילא עלו המים אלא שזהו ענין רציני. עיין במהרש״א חד״א (סוכה נג,א) שמבאר בביאור נפלא כללות הסוגיא. ולהלן נקודה מדבריו חקי: ״לפי טבע מהראוי שיהיו גם המים עולות על הארץ... והשם יתברך במאמרו כעס המים ונתנן באוצר התהום [וכפי שמבואר במסכת חגיגה] אמר ריש לקיש בשעה שברא הקב״ה עולמו הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב״ה מ ׳ [ומפרש המהרש״א] פירוש, שהיה הים מרחיב והולך לפי טבעו על הארץ עד שגער בו הקב״ה וכנס אותו למקום אחד באוצר התהום... וכשבא דוד ורצה לכרות היסודות של ביהמ״ק עד התהום גילה נקב התהום וכיסויו שהוא העציץ שהיה מונח וכבוש שם במעשה בראשית... סליק תהומא למקומו הטבעי לישטף עלמא כטבעו להיות על הארץ עד שכתב שם על החספא וחשב להניח אותו על נקב התהום שבאותו מאמר השם שהיה כתוב על החספא כבשו המים לירד לתהום״.

ובספר עיון יעקב [על העין יעקב](מכות יא,א) מוסיף ביאור(כהנ״ל) וכותב ״אפשר לומר לפי שאז נתבסס העולם מ ה שנברא בששת ימי בראשית וכדאיתא בפסיקתא והובא בילקוט(מלכים א סימן ז)... כיון שבנה שלמה ביהמ״ק אמר הקב״ה עכשיו שלמה מלאכת שמים וארץ לכך נקרא שלמה ע״ש [כלומר: ששלמה המלך נקרא בשם שלמת מפני שהוא תשלים מלאכת שמים וארץ]. וכמו שבתחלת בריאת שמים וארץ בקשו לשטוף א ת העולם עד שגער בהם הקב״ה... אף כך תחלת בנין בית המקדש בעי למשטפיה לעלמא עד שכתבו השם״ [אחספא].

share|improve this answer
    
This doesn't help me.... –  robev Aug 13 '12 at 13:11
    
why not because it is not translated or because of the content? –  sam Aug 13 '12 at 13:19
    
its not translated or explained –  robev Aug 13 '12 at 22:38
add comment

Your Answer

 
discard

By posting your answer, you agree to the privacy policy and terms of service.

Not the answer you're looking for? Browse other questions tagged or ask your own question.