There are three issues:
- Did Rabbi Shimon Bar Yochai write the Zohar.
- Even if not, is it a holy work?
- Even if not, what about other Kabbalah works?
Rabbi Yaakov Emden (The Yaavetz) writes (at least what I was able to read on wikisource):
הנה כל עצם ספר הזוהר, קדוש הוא כעצם השמים לטוהר, דבריו נכוחים למבין (במקום שמדבר בסודות התורה בחידות עמוקות וברמזים של רזים עליונים, לשונו סתום וחתום באלף עזקאין, לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא דעלמ"א (שהעלים מבריותיו) יכול להמרה, אלהן די רוח אלהין קדישין גביה).
The Zohar is holy...
אך מאחר שנכשלו בו פושעים, ושבו אבני שיש טהור בקצת מקומות, לאבני נגף אל העקשים החטאים ומתנקשים בנפשותם לילך אחר ההבל, לקשור חבל (חבלי יולדה יבואו להם) בחבל, לדלות מים מכזבים מי המרים המאררים מבאר זרה נכריה, להשקות מהם ע"ץ (עוון צבי) פר"א אדם לעשות ממנו בית יד גרזן לכרות עצי לבנון ולברוא משחית לחבל, כאשר הראית לדעת בספר שבט לגו כסילים, ובספר הקנאות הראינוך כמו כן, שכל טעותם תולין באילן גדול רעיא מהימנא (עם שבאמת הוא להם משענת קנה רצוץ - לרצץ מוחם ובא בכפם ונקבם, וקורע סגור לבם - כתולעת לקיקיון, וכחורב בציון). ששב להם רועה רוח ר"ל - כאשר החל להיות גבור ציד באר"ש נכריה - ש"ץ שר"י שהמריד את כל העולם על בוראו, ומלא דבריו נביאו, השקרן העז פנים העזתי שר"י.
However, since it was abused by Shabtai Tzvi and others ...
עתה אמרתי לא טוב הוא ספר הזהר מנחש הנחושה שעשה מרע"ה, להביט על ידו אל האלהים, ואחר שראה חזקיהו המלך שיצאה ממנו תקלה לדורות, שהביטו לנחש מוחש מוכחש, עמד וכתתו להפיק רצון מאת ה', והודו לו.
It's as holy as Moshe's copper serpent. A good thing but a danger to the masses.
אבל אין ספק אצלי כלל, שעם כל שבחו של ספר הזוהר, הנה לא נמלט מבוא אל קרבו דברים אשר אין להם שחר, אולי הסופרים מעתיקי הספר בחשאי, המה שתו עליו נוספות, סיגים מצופות, על חר"ס (ולא יזרח) וירח הקבלה לא יגיה אורו, ונקראים ע"ש ספר הזוהר בזיוף, ובאמרי שהן מזויפות, אין כוונתי לומר שהן פסולות לבוא בקהל ה', כמטבע מזויף בשקר מוחלט, חלילה לי מה' מחדל ללמד על כל הנמצא בו זכות, ככל אשר תשיג יד האפשרות, (חוץ משנים שלשה גרגרים פרט בלשון ומלה - שלא מצאת ידי די התנצלות ואמתלא, אחר שחזרתי על כל צדדים למצוא פשר דבר, להסכימם עם המותר בפינו ובלבבנו, ולא מצאתי לישרם בשכל ובמבטא, אותם בלבד הסכמתי שראוי להסירם מן הספר, ולא לעיולי פילא בקופא דמחטא, כדי להניח התקלה בפני כל איש שוגה ופתי, כי לא רבים יחכמו, וגם אשר נשיא יחטא, כאשר ארשום אותם במקומם כשאפגע בהם, בעברי בין בתרי הספר הקדוש), רק רצוני לומר שאינם דברי המחבר העצמי למבראשונה, כי אמנם ממקור ישראל היו כולנה, אלא שהן מאוחרים בזמן ובמעלה, ולא נודע מתי ועל ידי מי חוברו יחדו הנה. אשר על כן אין חיוב החלטי להיות משועבד האיש הישראלי (בן חורין העוסק בתורה לשמה הנאמן לאלהיו, ומובטח שמגלין לו רזי תורה אמתיים) לקבל עליו אחריותם, לגזור היותם כולם אמיתיים מוחלטים כנים ונאמנים בלי הרהור ופקפוק בעולם.
And also part of it was a forgery, at which time it's not known (he doesn't think it was Rabbi Moshe De Leon, as he will say later).
שאפילו חבור הזוהר עצמו, כל עיקר לא חברו רשב"י התנא אע"פ שמיוחס אחריו ובשמו יכונה, (כמו שארע בכמה ספרים קדמי קדמונים ואת אחרונים לרוב), אלא תלמידי תלמידי תלמידיו עשאוהו קבצוהו וחברוהו בלי ספק, כמו שהרגיש כבר בספר יוחסין הדווקן (ומ"ש שם, שחיברם שנה אחר מותו של רשב"י - נ"ל טעות הדפוס הוא, וצ"ל ש' (במקום ס') ור"ל שלש מאות שנה אחר זמנו של רשב"י האמיתי תנא דמתניתין. זה מוכרח וברור אצלי בס"ד.
The Zohar wasn't written by Rabbi Shimon Bar Yochai, just that the traditions go back to him (I guess kind of like the Mishna, which (at least according to Rashi) wasn't written by Rebbi Yehuda HaNasi).
עיינתי עוד בספר יוחסין והבנתי שאין כוונתו בהודעת זמן הנ"ל, רק על חבורי המשנה ספרא וספרי, על אלו החבורים בכלל אמר שנעשו ש' שנה אחר מותו של ר"ע, וזהו האמת לכן א"צ תיקון).
מכל מקום הרי היא כאילו עשהו רשב"י, מאחר שממנו יצאו כבושים הללו בתחילה, ונשתלשלו ונתגלגלו ליד האחרונים, כדין נקרא על שמו (וכך הם ודאי כמה ספרים קדמונים שלנו, נקראים באופן זה על שם האיש, שהיה סבה רחוקה להם, כמו שנראה מפרקי ר"א וזולתו).
Or the Pirkei DeRabbi Elazar ...
או הוא על דרך שאמר ר"ע לרשב"י בקשת להחנק, התלה באילן גדול, כך אולי ראה מחברו זכות לעצמו שרשאי לתלותם ברשב"י כי היכי דלקבלוהו מניה. ועל דרך שמצינו עוד בתלמוד ראה רבי דבריו של פלוני ושנאן בלשון רבים. וסתם מתניתין ר' מאיר.
Possibly it was written by someone else but "borrowed" Rabbi Shimon's name.
והנה בענין שורש קבלת חכמה האמת, חלילה לאדם מישראל להיות מסופק באמתתה, שהיא נשמת התורה בלי שום הרהור ספק בעולם.
Regarding Kabbalah (in general), G-d forbid for one to doubt its authenticity, as it's the soul of the Torah without a doubt.
גם כבר הובא שלשלת קבלתה בספרים שונים, שהיא ודאי מסורת גאונים קדמונים, אמוראים ותנאים בעלי התלמוד ז"ל, גם הרב המובהק מאיר עיני חכמים בהלכה, ופילוסוף בקי בכל חכמות חיצוניות, ורופא מומחה לגופות ונפשות, הוא הרמב"ן ז"ל, היה מקובל אלהי נאמן רוח, איש קדוש ונורא, וקדמון הוא, זה קרוב לשש מאות שנה עד זמננו, אישרה קיימה קבלה, ויסדה בפירושו על התורה כמפורסם ונודע בעולם.
Even the Ramban agreed to the existence of Kaballah.
(עם שהרמב"ם ז"ל, הסמוך אליו מלפניו, לא זכה אליה, ואם שמעה אזנו שמץ מנהו, החזיקו למינות, כמו שיראה בספר מורה נבוכים, אם שלו הוא, הספר.
The Rambam, however, didn't hold of it (assuming he wrote the Moreh Nevuchim).
Here, he writes that while the Rambam generally agrees with Kabalah (even though he personally wasn't Mekabel it), his Moreh Nevuchim doesn't. But (according to R' Yaakov Emden, he didn't write the Moreh, so it all works out).
גם ספר הזהר הוא נזר המקובלים בלי ספק בעולם, בשגם העיד עליו האר"י ז"ל שהיה איש קדוש אלהי ורוח הקדש שורה עליו, הלא עליו בנויה כל חכמתו, הנשגבה והנוראה. חלילה להרהר אחר דבריו.
The Zohar is without a doubt the crown of the Mekubalim, and the Arizal (who was holy and had Ruach HaKodesh) testified that [it was true], G-d Forbid to doubt it.
אך יש בספר הלז שבדפוס, בר ותבן מעורב בו, ודברי מדרש הנעלם, נראה ונרגש לכל שאינו מענין החיבור, וכן כמה מאמרים מוכנסים גם בעצם ספר הזהר, והם לשון ארמי מקולקל, כמו בפרשת ויחי שגם המדפיס העיר עליו, כי הרגיש בזיוף לשון הכותב, שרצה להדמות לזוהר כקוף בפני אדם, ולשונו מגומגם זר מאד, בלעגי שפה ידבר דומה לצפצוף. אבל מלבד אלה, גם במקומות מעצמות הספר שלשונו נקי וצח, יש לי ראיות חזקות, ששלטו בו ידי אחרון בזמן, אף אם אולי לא נופל הוא במעלה, כאשר אבאר בעזרת ה'.
However, there were forgeries inserted into the printed Zohar, so not all of it is of the same quality.
גם הרב בחיי שהיה תלמידו של הרשב"א, כידוע, גם מזכירו בשם רבו כמה פעמים הוא ראה ס' הזוהר, ומביא לשון ממנו פ' משפטים עה"פ "וכי ינצו אנשים", ומכנה אותו מדרשו של רשב"י (כדרך שרגיל לקרותו בעל עבודת הקודש), נראה שהיה כבר נקרא שמו כספר ידוע בימיו, ואי אפשר שיכזב הבחיי בכן ליחסו לרשב"י כדבר פשוט בשקר מוחלט ח"ו, שהוא היה כמו בדור אחד עם ר"מ דיליאון, [לכ]ן אני אומר ודאי המוציא לעז על עיקר ספר הזהר המכונה מדרשו של רשב"י לא ינקה ועתיד לתן את הדין.
Moreover, the Bechaye says that his teacher (the Rashba) quoted the Zohar as "the Midrash of the Rashbi", and the Bechaye won't say utter lies attributing the Zohar to one it's not.
Therefore, one who spreads lies on the Zohar will not be cleansed from his sin and will have to give judgement.
גם ח"ו לחשוד ר"מ דיליאון (שהיה עכ"פ אדם גדול לדברי הכל ומקובל נאמן) שיעשה דבר כזה, לבדות דברי סודות מלבו לגמרי, גם לכתוב ספורי מעשיות ארוכים מופלאים אשר לא היו ולא נבראו, ולתלותן ברשב"י וחבריו בכזב גמור, והוא דבר נמנע ואפילו הרהור אסור, כי לא יעשה בישראל.
Even to G-d forbid accuse Rabbi Moshe De Leon of making up fantastic stories, and attributing them to Rabbi Shimon bar Yochai is outlandish, and even thinking this is forbidden.
[מי]הו האי לישנא בישא למיחש ליה מיבעי, ונראה לי לא רחוק הוא למצוא בו פשר דבר כמש"ל, איתא להא ואיתא להא, וכבר אמרתי שניתי ושלשתי כי בעצם ספר הזהר אין אומר ואין דברים כי ממקום קדוש יתהלך וממקור ישראל חוצב, ואם רשב"י בעצמו לא עשאו, רק תלמידי תלמידיו, מ"מ כדין נקרא על שמו, כיוצא בו ימצאו ספרים רבים מתיחסים אחר מקורם הראשון, אע"פ שלא נתחברו אלא בדור אחרון, אך אין אדם נחשד בדבר (היכא דליכא אויבים דמפקי לקלא) אלא א"כ עשאו מקצתו לפחות.
ככה הוא בענין חבור ספר הזהר, יש לי הוכחות גמורות ואומדנות נאמנות וידים מוכיחות, ורגלים לדבר, שעל כל פנים איזה חכם ספרדי דווקא, השית עליו נוספות, בלשון זוהר נקי ומלת ארמיות צחות ויפות, והמה דרשות ופשטים נאים במקראות ואגדות, על דרך הנסתר שהוסיף משה (דיליאון) מדעתו וראה זכות לעצמו לתלותן באילן גדול, וכמש"ל יותר בס"ד.
The only thing is that some Sefardi Chacham added appendages to it, saying Kabbalistic expositions, and blamed it on Rabbi Shimon Bar Yochai.
tl;dr
- Parts of the Zohar was a tradition from Rabbi Shimon bar Yochai. Though it could have been written by someone else but attributed to him.
- Even if not, it's a holy work which the Arizal (who had Ruach HaKodesh) held of.
- There were other Mekubalim who everyone agrees were holy people (The Ramban, who was before the Zohar's publication).
Either way, it is definitely a holy work and one is forbidden to disparage it.